“שריפה שריפה”, “תזמינו מכבי אש” קראו השכנים.
זה היה יום רגיל, שמש זרחה בשמיים וילדים שיחקו בחוץ.
בבית משפחת גואלמן, אמא מכינה ארוחת ערב. היא מכינה פלאפל צ’יפס וסלט.
לפני כן, אמא הכניסה את העוגה ליום ההולדת של יהודית לתנור. לפתע
“אמא! שלומי בוכה” קראו הילדים.
אמא רצה לשלומי,
ואחרי שתי דקות, כל הילדים קראו שוב לאמא.
אמא מיד באה למטבח, והריחה ריח של עשן,
וראתה שעולה אש! אמא פחדה שהילדים שלה יפחדו.
היא הזמינה מכבי אש ואמרה לילדים לרדת למטה.
‘ווייאו ווייאו ווייאו’ מכבי אש הגיע לבניין 24 ברחוב הרב קוק, הבניין של משפחת גואלמן.
הכבאים השפריצו מים על הבית והמים כיבו את האש.
הכבאים ירדו מהר מהכבאית כיבו את כל האש והעשן נעלם.
הכבאי ירד למטה חייך ואמר לילדים: “אל תדאגו חמודים, הבית שלכם בסדר”
