ביום שלישי, בביתם של ליבי ויניר, קבעו את תאריך חתונתם. חתונתם תתקיים בתאריך ד’ באדר, יום שלישי. ליבי ויניר מאוד שמחו והתרגשו לקראת החתונה .
בראשה של ליבי המון מחשבות: איך שמלתה תראה, כמה אנשים יגיעו. ליבי שיתפה את יניר איך היא מדמיינת את שמלתה.
למחרת ליבי הלכה למיכל, מעצבת השמלות. כאשר נכנסה ליבי לחנות היא מאוד התלהבה מהשמלות בחלון הראוה “היי מיכל, הגעתי למדידות לשמלה שלי ” אמרה ליבי. “איזו שמלה את רוצה”? שאלה מיכל ” אני רוצה שמלה נפוחה עם שובל ארוך.. ממש כמו באגדות!” אמרה ליבי.
“אל תדאגי, ליבי, אתפור לך שמלה שלא תפרתי לאף אחת!” אמרה מיכל.
ליבי יצאה מהתופרת מאוד שמחה ומאושרת.
הגיע יום חתונתם של ליבי ויניר, הם מאוד שמחו והתרגשו והחלו את ההתארגנות.
ליבי התאפרה, הסתרקה ולבשה את השמלה שמיכל תפרה לה, כאשר ליבי צעדה לחופה היא התרגשה לראות את כל האורחים שהגיעו, פתאום, משום מקום, שמעון רץ עם כוס קולה בידו והתנגש בליבי. כל שמלתה של ליבי התלכלכה בקולה. שמעון אמר: ” אני מאוד מצטער! זה היה בלי כוונה ” ליבי מאוד נסערה ואמרה: “אני לא מאמינה! מה אעשה עכשיו עם השמלה?! איך אתחתן?! כל כך חיכיתי לרגע הזה ופתאום הכול נהרס!”.
ליבי רצה במהירות לחדרם של החתן והכלה, יניר, שהיה בחדר, נבהל כששמע את צעקותיה של ליבי ואת קול הבכיות שלה.
” ליבי מה קרה? למה את בוכה?” שאל יניר ” השמלה שלי, השמלה שלי, תראה מה קרה לה, איך אתחתן ככה ?” אמרה ליבי בבכי ” אל תבכי , תרגעי , את זוכרת ששיתפת אותי איך את רוצה שהשמלה שלך תראה ביום החתונה ? אז רציתי להפתיע אותך. הלכתי למעצבת שמלות ותפרתי לך שמלה בדיוק כמו שרצית בכדי שהיו לך 2 שמלות הערב, הנה היא את רואה? את יכולה ללבוש אותה!” אמר יניר. ” ואוו אני לא מאמינה , איך חשבת על זה ?” התרגשה ליבי.
ליבי לבשה את השמלה ומאוד נדהמה ממנה. ” וואו יניר זו בדיוק השמלה שחלמתי ורציתי שתהיה לי , היא אפילו יותר יפה ממה שמיכל תפרה לי”.
ליבי ויניר צעדו לחופה, רקדו, שרו ונהנו. כאשר הסתיימה החתונה ליבי ויניר חזרו ליבתם שמחים ומאושרים. ליבי אמרה ליניר :” היום המאושר בחיינו היה היום הכי מושלם וזה הכל בזכותך – תודה !”
