“השם נתן לי אפשרות שנייה לחיות”
בכל שבוע יסופר ב”קול רענן “סיפור של כוח רצון, גבורה ואמונה. סיפורם של אנשים שנפצעו אנושות אושפזו ” בבית לוינשטיין” ניצחו את המוות ונחשבו ל”נס רפואי” והשבוע: סיפורו של החייל יוסי פש שקליע של מחבל פלסטיני חדר לגולגולתו ותוך שבועיים הוא נעמד על רגליו ואמר: “קיבלתי אפשרות שניה לחיות ואני אנצל אותה”. “אני אחזור לחים רגילים אין מצב אחר” כך אומר יוסי פש המתגורר בקיבוץ עין הנציב וכרגע מאושפז בשיקום ב”בבית לוינשטיין “. סיפור פציעתו והתאוששותו של יוסי הוא דבר יוצא דופן. בתאריך 04812 יצא יוסי לוחם מפלוגת עורב של חטיבת גולני יחד עם פלוגתו כדי לאבטח את מאתרי המנהרות ברפיח על ציר פילדלפי פלסטינאים שאתרו את הפלוגה החלו לירות לעברם צרור. כדור אחד חדר לקסדה של יוסי . הוא נפל כשראשו שותת דם. לאחר כמה שניות איבד את ההכרה. הוא פונה במצב אנוש לבית החולים “סורוקה” כאשר הרופאים כמעט ולא מותירים לו סיכוי לחיות. “הגיעו אליי מקצין העיר” מספר בדמעות אביו של יוסי איסר על אותו יום מר “הודיעו לי-בנך פצוע אנוש בוא מהר לסורוקה. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. ברעד הלכתי לביתי ויחד עם אישתי פתחנו באיגרות הקודש של הרבי מלובביץ שבחסידי חב”ד אנו מאמינים שמי ששואל שאלה ופותח במקריות בספר שכתב הרבי ימצא תשובה לשאלתו. שאלנו מה יהיה עם הבן ובעמוד שפתחנו היה כתוב רפואה שלמה. טסנו לסורוקה להתפלל על המיטה של הבן כאשר הגיע יוסי לסורוקה נותח מיד ומראשו הוציאו קליע ורסיסים .הרופא כינס את כל המשפחה והודיע בפנים נפולות שהסיכוי לחיי היקר להם מכל נמוכים מאד. אם יחיה יישאר נכה לצמיתות לאחר 48 שעות חזר יוסי להכרה אך הסיוט רק החל כפי שהוא מתאר: אנשים ביקרו אותי חיכו אלי, דיברו איתי ואותי ענין רק דבר אחד אחר- כאב הראש שלא היה לי מזור יוסי המשיך לכאוב ולסבול, אבל הארה פתאומית נתנה לו את התקווה לחים כפי שהוא מספר: “בשיא הכאב הבנתי פתאום שאלוקים נתן לי אפשרות שנייה לחיות ואני הולך להילחם על הזכות הזאת ולהודות לה בכל רגע על החסד הזה” לאחר שלושה שבועות השתפר מצבו של יוסי פלאים. הוא הלך יציב, אכל ודיבר. הוחלט להעבירו ל”בית לוינשטיין ” להמשך השיקום. על השיקום מספר: “עובדים איתי בכמה מישורים: הראשון הוא רפוי בעיסוק והשני הוא פיזיותרפיה. עובדים איתי על משחקי חשיבה על מנת שאחזיר את המוח הפגוע לתפקוד נורמאלי. “כל הזמן. רק עכשיו אחרי שנתיים וחצי בצבא אני מבין כמה שהמושג חברות הוא לא סתם . בפלוגה לא עזבו אותי לרגע. תמיד היה מישהו עם ההורים שלי ומישהו שישן איתי בלילה. אני מעריך את זה מאד ואין לי מילים כדי לתאר כמה הדבר הזה חשוב לי הקרה של יוסי הוגדר “נס רפואי” ואין לרופאים שום הסבר להתאוששות המדהימה שלו. “אני מאד מתגעגע לרכב על סוסים ולשחות במעיינות “. “בפירוש כן. היום אני מביט על החיים אחרת הצרות של היום זה כלום. יש דברים הרבה יותר גרועים. צריך לנצל את החיים ולהבין למה אני חיי”
