השלכת של הטבע

השלכת של הטבע-

פרק 1

פעם הייתה ילדה ששמה נעה. נעה הייתה בת שמונה. היא אהבה ליראות את כל העלים נושרים.
בקיצור. שלכת. לאבא של נעה קראו אריאל.

ולאמא של נעה קראו עמית. לנעה  היו שתי אחיות. לגדולה קראו שלומית ומתחתיה הייתה נעה. ומתחת נעה הייתה ליאת. ליאת הייתה בת שלוש. ושלומית הייתה בת עשר. ויום אחד נעה אמרה לאמא שלה שהיא רוצה לראות את השלכת אבל זה היה חורף ולכן לא היה שלכת על האדמה. אז נעה החליטה שהיא רוצה לצאת למסע כדי לראות שלכת. אז היא שאלה את אמא שלה אם היא יכולה ללכת למסע. אבל אמא שלה אמרה כמובן…לא. את רק בת שמונה את לא יכולה ללכת לבדך. אבל אמא… בלי אבל!

אני לא מסכימה לך וזהו שמעת! אוף. אני בחדר.

היי. זאת הייתה שלומית. מה את רוצה מימני!

אני רק רציתי לשאול מה קרה. אז מה קרה?

אה אני רציתי ללכת למסע כדי למצוא את השלכת ואמא אמרה לי לא. אוי את בטח ממש עצובה בגלל זה. כן ואני האמת גם קצת… מעוצבנת על אמא. אני מבינה אותך. באמת? כן. מתי שהיתי בגילך אני אהבתי את הגשם. אבל יום אחד אני לא ראיתי את הגשם שאלתי את אמא איפה הגשם? היא אמרה לי שעכשיו האביב הגיע, ואז אני שאלתי אותה אם אפשר ללכת למסע. בדיוק כמו שאני עשיתי! נכון. אבל היא לא הסכימה לי.. מה עשית אחר-כך? אני רצתי לחדר והכנתי בגדים למסע. אבל אמא אמרה לך לא. אז מה.

אני התנגדתי והלכתי למסע בסתר. היי אני יכולה לעשות בדיוק כמוך! לא! לא! את לא נתת לי לסיים את הסיפור! ביי אני הולכת למסע אל השלכת!

פרק 2

אוקי אני צריכה לעשות רשימה. שברשימה הזאת יהיה כתוב מה אני צריכה למסע

אל השלכת. בעצם ניקרא לזה מסא”ה כאילו למסע אל השלכת ניקרא מסא”ה.
אוקי בואו נחזור לעניינים. אני עכשיו מתחילה את הרשימה!

1.בגדים{למשך מלא זמן}

2.נעלים סגורות

3.מפה

4.שעון יד

5.מנורה {שנדלקת בלי שמחברים אותה לחשמל}

6.את הבובה האהובה עלי

7.את הטלפון שלי {עם מאה אחוז טעינה}

8.מים {מלא מים}

9.משחקים                                                     

10.ספרים

טוב זהו אני הולכת מסא”ה אבל אני  צריכה ללכת לישון קודם. א…ז אני הולכת לשון.

 

פרק 3

התעוררתי לא מזמן. ועכשיו השעה ארבע בבוקר. ואני הולכת עכשיו להתחיל את המסא”ה

אני רק שמה את התיק על הגב ויוצאת. או…קי אני יוצאת למסא”ה ברגע זה. ואני עכשיו יצאתי מהעיר וניכנסתי ליער ואני מנסה ללכת לארץ אחרת, לארץ שיש בה שלכת, כמו צרפת. נעה הלכה ושרה לה שיר, 99 תפוחים על העץ אחד נפל והתפוצץ אוי יו יו כמה חבל על תפוח שנפל 98 תפוחים…  עד שראתה פתאום שיח זז, היא נבהלה מאוד! קפצה ממקומה, התקרבה בפחד סקרנות וחשדנות. הזיזה קצת את השיח וראתה…קוף קטן! נבהלה וקפצה. הקוף גם קפץ ממקומו. אבל הוא לא ברח וגם נעה לא ברחה.

נעה הסתכלה אל הקוף. הקוף הסתכל אליה. ונעה אמרה לו

אתה רוצה להיות חבר שלי? הוווו אאאאה. כנראה שכן.

פרק 4

לי קוראים נעה. איך קוראים לך? אולי קופי קוף?

טוב אני אקרא לך קופי קוף. אז עכשיו שיש לך שם, אפשר להמשיך במסא”ה!

בוא תמשיך איתי איפה שעצרתי בשיר שהתחלתי מתי שיצאתי למסא”ה. “55 תפוחים היו על העץ אחד נפל והתפוצץ. אוי יו יו כמה חבל על תפוח שנפל. 54 תפוחים…רגע! עצור עם כל התפוחים! אני רואה שם באופק עיר! אבל אולי זו ארץ חדשה! בוא נלך לגלות. קדימה עוד כמה צעדים ואנחנו מגיעים!

 

הגענו! רגע… זאת לא ארץ חדשה. זאת סתם עיר אחרת. כבר מאוחר אולי נלך בין הבתים ונשאל אחד אחד אם אפשר לישון שם. הבאתי בגדים אבל לא הבאתי את המיטה שלי. בוא, שב לי על הכתף ונעבור בית בית.

הנה הבית הראשון, בוא נשאל אותו..

(טוק..טוק..)

שלום, מי אתם? אנחנו באנו מהיער ואין לנו איפה לישון. האם אפשר לישון אצלך רק הלילה?

תקשיבו, יש לי 4 ילדים על הראש . אני לא יכול להביא עוד ילדה וקוף הביתה. סליחה ,שלום.

אוקי קופי קוף, לא נורא, בוא נעבור לבית הבא.

(טוק..טוק..)

 שלום, מי אתם? אנחנו באנו מהיער ואין לנו איפה לישון הלילה, האם את יכולה לתת לקוף וילדה תמימים לישון בביתך החם הלילה?

אני מצטערת, אבל לא. פשוט אני אוהבת להיות עם המשפחה שלי, אני לא אוהבת להכניס אנשים זרים הביתה ובטח לא קוף! ביי מקווה מאוד שתמצאו מישהו לישון אצלו הלילה.

קופי קוף, אולי אנחנו פשוט נישן בחוץ? הבאתי שמיכה נעימה וגם בובה קטנה. יאללה, בוא נלך למצוא לנו איזה ספסל.

הנה ספסל נעים ויפה. אנחנו נישן עליו הלילה והבאתי גם כמה משחקים והבאתי גם טלפון. בוא נשחק קצת בטלפון ומתי שנהיה ממש עייפים נוכל להירדם אפילו על ספסל.

 

פרק 5

ההההההההא אני ישנתי טוב

 הי קופי קוף מה קורה הוו הו אני מבינה שגם אתה ישנת טוב. תקשיב קופי קוף אני אולי טעיתי אולי אנחנו צריכים לחזור הביתה. בטח המשפחה שלי ממש דואגת לי. אני אתקשר לאמא שלי ואגיד לה שאני בעיר שקוראים לה רוננה. מה אתה אומר קופי קוף? טעיתי? אההה אהה אהה. כן אתה לגמרי צודק, טעיתי. התקשרתי לאמא שלי והיא אמרה שחיפשו אותי בכל העיר. סיפרתי לה שיש לי אותך, חבר חדש, קופי קוף. היא אמרה לי שמותר לי להשאיר אותך איתי.

אהה אההה אהההה אמר הקוף, הנה אמא שלי הגיעה לאסוף אותנו. הו מתוקה שלי נעה’לה כמה דאגתי לך. בבית פגשו את אבא את שלומית ואת ליאת. נעה! צעקה ליאת. נעה את לא נתת לי לסיים את הסיפור. והאמת זה בדיוק מה שקרה. אמרה שלומית. אני  מצטערת, רגע, מה זה כל המזוודות האלה? אמרה נעה . אההה אלה ? רצינו לעשות לך הפתעה לטוס לצרפת לראות את השלכת. אבל, בבוקר לא ראינו אותך, חיפשנו בכל מקום ורק בבוקר התקשרת, אמרה אמא. הוו תודה רבה לכם על ההפתעה אין כמוכם! באמת! לא הייתי בורחת אפילו פעם אחת!  אווווווו גם אנחנו נעה’לה.

אבא, שלומית וליאת. פשוט אמרתי את זה כבר לאמא. זה הקופיף החדש שלי . קוראים לו קופי קוף . הוא חמווווד מאוד . מצאתי אותו ביער.

עכשיו כולנו משפחה אחת ענקיסטית כי יש לנו חיית מחמד ממש מתוקה {כולם מתחבקים כולל קופי קוף!}

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »