השיח והגנבים

זה היה בוקר רגיל בבית הספר. המורה הגיעה והתחלנו ללמוד. כנשמע הצלצול והתחילה ההפסקה, יצאתי החוצה ושמתי לב ששיח אחד מחוץ לבית הספר זז קצת. בהתחלה חשבתי שאני מדמיין, אבל לא. השיח זז עוד קצת.. לפתע נשמע הצלצול. כשחזרתי לכיתה וראיתי פתק שהיה כתוב עליו: “מיפתח ליונתן” {יונתן זה אני} ובפנים: “תיפגש איתי בסוף הלימודים, ראיתי משהו מוזר!”. בהתחלה לא הבנתי וניסיתי לחשוב: “איזה דבר מוזר יכול לקרות עכשיו?”.

בסוף הלימודים ראיתי את יפתח מחכה לי בשער בית הספר. הוא סיפר שגם הוא ראה שיח שזז. גילינו שאנחנו מדברים על אותו דבר! קבענו להיפגש אחרי בית הספר ולחקור את העניין.

בבית תפסה את עיניי כותרת בעיתון: “אתמול נגנבו מקופתו של אדון חיים כחמשת אלפים שקל, מי שיתפוס את הגנב או יעביר תמונה שלו יקבל סכום כסף גדול.” גמרתי לקרוא וחשבתי:  “כמה דברים מוזרים יכולים לקרא ביום אחד?!”

למחרת בבית הספר פגשתי את יפתח וסיפרתי לו מה קראתי בעיתון “אבל איך זה יכול להיות? אף פעם לא היה גנבים בשכונה!” הוא אמר.

החלטנו לספר לחברינו איתי ואורי על הדברים המוזרים שאמרו. איתי אמר שלדעתו הכסף של חיים פשוט נפל או עף ברוח, ואורי אמר שלדעתו הייתה רוח שהזיזה את השיח.

אחרי הצהריים כולם כבר חיכו לי חיכו לי בגן המשחקים. אורי הביא את הכלבה שלו, מיה, שנבחה כל הזמן. התחלנו ללכת לכיוון השיח. הכלבה של אורי המשיכה לנבוח וכשהגענו לשיח ראינו שהוא לא זז. התקרבנו עוד קצת ואז.. הוא התחיל לזוז!

פחדנו אבל המשכנו ללכת. לפתע, הכלבה של אורי התחילה לנבוח, והשיח זז עוד יותר. שמענו ממנו רעשים. בלי לתאם, התחלנו לרוץ מהר. “וואי, זה היה מפחיד ” אמרתי. כבר נהיה מאוחר וחזרנו הביתה.

חזרתי הביתה ולא הצלחתי להירדם. חשבתי: “מה יש בשיח הזה?” הבנתי שלא הגיוני שחתולה תזיז את השיח דווקא כשאנחנו מגיעים. בעצם, אולי השיח גם זז כשאנחנו לא מגיעים. בסופו של דבר הצלחתי להירדם.

למחרת פגשתי את אורי איתי ויפתח. היה נראה שגם הם לא ישנו הרבה.

החלטנו ללכת לבדוק מה קורה עם השיח.

חיכינו הרבה זמן אבל השיח לא זז, עד שנשמע הצלצול. כולם רצו לחזור לכיתה, חוץ ממני. “אני לא הולך לכיתה, אני בטוח שהשיח יזוז עוד פעם”. אמרתי.

ובאמת נשמע רחש קטן והשיח זז קצת. לא הספקתי להסתכל עוד קצת כי אורי הגיע אלי מתנשף וקרא “המורה אמרה שתגיע מהר!” מיהרתי לכיתה. כשהגעתי כעסה ושאלה למה איחרתי. “לא שמעתי את הצלצול”, עניתי.

השיעור הרגיש לי ארוך מאוד. בסוף השיעור מיהרתי ליפתח אורי איתי, סיפרתי להם שהשיח זז אחרי שהם הלכו. רצנו למגרש, חיכינו כמה זמן, ומתוך השיח יצאו זוג ידיים אבל מיד נכנסו פנימה. “יואוו, יש מישהו בתוך השיח” אמרתי, “בואו נחכה קצת, אולי האיש יצא”.

התקרבנו עוד קצת, אמרתי “שלוש ארבע ו” והרמתי את השיח! עזבתי אותו ולעיננו נגלתה מנהרה קטנה.

הצעתי שנגיד את זה לאבא השוטר של יפתח.

הלכנו לבית של יפתח וסיפרנו לאביו הכול. מיהרנו אתו לשיח.

הרמתי את השיח וראינו את הגנב. “עצור!” צעק השוטר.

לאחר שהגנב נחקר, התברר שהמנהרה שיצאה מהשיח הובילה לבית הספר. הגנב רצה לפרוץ לבית הספר ולגנוב משם דברים.

“אתם ילדים גיבורים”, אמרו לנו במשטרה, וקיבלנו 5000 שקל כפי שאמרה המשטרה. מה נעשה איתם? נחליט בהמשך..

הסוף

 

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »