הכול התחיל מהפעולה בבני עקיבא בשבת… המדריך שלי סיפר על אנשים יותר גדולים ממני שעזרו לעולם . אחרי כמה דקות עלה לי רעיון שאולי גם אני אעזור לעולם ואמרתי את זה למדריך שלי, הוא היה מאוד גאה בי.
כעבור שבוע התחלתי לעקוב אחרי אנשים שמתנהגים לא יפה לאחרים ברחוב ולנסות לעזור. עמדתי בצד הדרך והסתכלתי בערך חצי שעה. ראיתי הרבה אנשים שהולכים ברחוב ומדברים , ראיתי ילדה יוצאת מחנות גלידה וגם ילד משחק עם חבר שלו.
אחרי כמה דקות ראיתי ילדה יוצאת מחנות צעצועים, הילדה זרקה את העטיפה של הבובה החדשה שאמא שלה קנתה לה על הרצפה. אני רצתי לכיוון העטיפה וזרקתי אותה לפח שבפינה. אחר כך המשכתי לעקוב אחרי האנשים שהלכו ברחוב. ראיתי אישה זקנה עם מעיל פרחוני וסנדלים כחולות חוצה את הכביש לאט לאט. אחריה הלך מישהו בצעדים שקטים. הבחור לבש מעיל שחור, מכנסי ג’ינס ונעל נעלי ספורט שחורות. האישה הזקנה לא שמה לב שמישהו עוקב אחריה. אני המשכתי להסתכל על הבחור. לפתע ראיתי את האיש גונב לאישה ארנק מהתיק שלה. מיד רצתי אחריו, דפקתי לו על הכתף ושאלתי אותו מה אתה עושה? “אה… אני עוזר לאישה אמר הבחור “נפל לה הארנק על הכביש, רק הרמתי לה אותו” אמר אותו בחור והחזיר לאישה הזקנה את הארנק שלה. “אתה גנבת לאשה את הארנק שלה…ראיתי אותך…”. האישה הזקנה ששמעה את השיחה, התחילה להבין מה שקרה לה ומיד התקשרה למשטרה. שוטרים שהיו באזור הגיעו לטפל בעניין ושאלו אותי הרבה שאלות. בינתיים הבחור הבין שהוא הסתבך. השוטרים הכניסו אותו לניידת המשטרה ונסעו.
האישה הודתה לי והחמיאה לי על מעשה שעשיתי ואף נתנה לי סוכריה מהתיק שלה.
חזרתי הביתה וסיפרתי להורי על המעשה שעשיתי וההורים היו גאים בי.
למחרת אבא שלי קיבל טלפון מהמשטרה. השוטר אמר לו:” אני מאוד גאה בבן שלך , הוא עזר לנו לתפוס גנב שרדפנו אחריו הרבה מאוד זמן. אנחנו רוצים שהבן שלך יגיע למשטרה לקבל תעודה . כל הכבוד לו!!!”
הלכתי באותו ערב עם ההורים שלי למשטרה לקבל את התעודה.
