השבת השחורה

  • שם: נועם רובין
  • כיתה: ד
  • המורה: זהבית גוילי
  • בית ספר: ממ"ד תורני סגולה
  • ישוב: בני ברק
  • מחוז: תל_אביב

http://בס”ד השבת השחורה לפני 10 שנים נולד תינוק קטן בשם עומר, להורים דור ויעל ולאחים יובל ואיתמר . הם גרו בניר עוז קיבוץ יפה ושלו בעוטף עזה . עומר למד בבית ספר השלום. הוא היה ילד בישן בלי יותר מדי חברים . הוא אהב אחרי בית הספר ללכת למגרש שיחק כדורגל לבד . פעם בכמה זמן היה טילים אבל עומר עדיין אהב את הקיבוץ ולא רצה לעזוב . בבוקר שבת ה- 7 באוקטובר עומר קם לקול פיצוצים גדול יחד עם כל בני משפחתו ומיד נשמעה אזעקה וכולם רצו לממ”ד ,ואחרי כמה דקות נשמעו קולות ירי . הירי היה נשמע מאוד קרוב. עומר הרגיש פחד גדול וכל גופו רעד. אחרי כשעתיים המחבלים נכנסו פנימה לתוך הבית וניסו לפרוץ את דלת הממ”ד, אבל אבא דור החזיק את הידית חזק. אחרי כמה דקות של מאבק המחבלים התייאשו והלכו לבית אחר בקיבוץ. המשפחה ישבה לאורך שעות בממ”ד בשקט כי הם פחדו מהמחבלים. כעבור 8 שעות, נשמעו פתאום דפיקות על הדלת וצעקות בעברית “אנחנו חיילים, אנחנו חיילים, באנו להציל אתכם”, בני המשפחה של עומר לא רצו לפתוח כי הם פחדו שזה מחבלים בתחפושת שמחכים להם בחוץ. ההורים של עומר לא ידעו מה לעשות, פתאום עומר צעק “תוכיחו לנו שאתם חיילים”, החייל שהיה מחוץ לבית חשב איך להוכיח להם שהם חיילים ולא מחבלים ואמר את הפסוק “שמע ישראל”. כשבני המשפחה שמעו אותו אומר את הפסוק הזה, הסתכלו אחד על השני ושמחו נורא. דלת הממ”ד נפתחה, ועומר ראה מולו 4 חיילים לבושים במדים הירוקים המוכרים. החיילים שאלו אותם האם יש משהו מהבית שהם רוצים לקחת איתם? עומר מיד אמר, “כן, את הכדור שלי אני חייב” הוא רץ לחדר והביא אותו. החילים הביאו אותם לרכבים ונסעו למלון באילת. הם הגיעו ועומר לשמחתו גילה על זה שאף אחד מבני משפחתו לא ניפגע. סוף

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »