השבעה לאוקטובר

היי אני יעל ואני רוצה לספר לכם סיפור שקרה לי בעקבות השבעה לאוקטובר

(תחילת מלחמת חרבות ברזל). יום לפניי כול הבלגן יום ששישי אני קבעתי עם

חברות ללכת לסופר ושאלתי את חברה שלי אם היא הייתה רוצה להיות בסיטואציה של צבע אדום,

והיא אמרה לי כן, היא גם הסבירה לי למה, היא אמרה שהיא רוצה להבין מה ההרגשה

במצב של ירי טילים ואזעקה.

יום למחרת קמתי באמצע הלילה בערך ב-2 בלילה התחלתי להיות  צמאה קמתי מהמיתה פתחתי את המקרר שתיתי מים וחזרתי לישון. כמה שעות לאחר מיכן  בערך בשעה 7 בבקר התעוררתי

לאזעקה הראשונה שהייתה באותה שבת שחורה אמי שמעה את האזעקה וחשבה שזה רק תרגיל עוד לא ידענו שפרצה מלחמה אני חשבתי שאני עדיין בחלום ואז אימא שלי העירה אותי ואמרה לי שיש אזעקה מיד יצאנו לחדר המדרגות שמענו כמה בומיים ואני חשבתי שאני בסיוט נגמרה האזעקה חיכינו 5 דקות וחזרנו הביתה לאחר 5 דקות היה עוד פעם אזעקה היא נמשכה בערך 10 שניות שהסתיימה עוד לא הספקנו להיכנס והייתה עוד אזעקה והיא נמשכה הרבה זמן כאזעקה הארוכה הסתיימה התארגנו לדרך לבית הכנסת באמצע הדרך שמענו עוד אזעקה ממש חלשה אני נלחצתי אבל אימא שלי לא נלחצה בכלל

כשהגנו לבית כנסת ראינו שיש בר מצווה בבית כנסת ואי חשבתי אך הוא יכול לקרוא בתורה עם כול האזעקות ועם אתם כבר פו רציתי לספר לכם שהבית כנסת הוא סוג של מקלט

בואו נחזור לסיפור כמה דקות אחריי שהגענו לבית כנסת התחלנו להכין את כול האוכל ושמנו עוד אזעקה ופתאום אני רואה את כול האנשים שהיו  בבית כנסת נכנסים  למחסן של הבית כנסת למרות שהבית כנסת עצמו מתחת לאדמה אבל בעזרת נשים יש שתי חלונו אבל לא נראה לי שזה כזה משנה ,א ושחכתי להגיד לכם יש לי חברה שהאח הקטן שלה נולד ב6 לפנות וקר ממש לפני האזעקה הראשונה.

בטח אף אחד לא ישכח את היום הולדת שלו בעתיד ואחרי שסיפרתי לכם את זה, בואו נחזור לסיפור.

אז אחרי שנגמרה האזעקה אני קולטת שכל הבניין של בית הכנסת ירד למקלט (מחסן) התעלמתי מזה אימא שלי אמרה לי שהיא נכנסת לשירותים כמה דקות וראיתי שאנשים שירדו בגלל האזעקה אוכלים מהאוכל שאני ואימא שלי הכנו שמעתי שמישהו קורא לי בשמי וזה היה חברה שלי זה שאח שלה נולד באותו יום באותו הרגע לא ידעתי אם האח נולד או לא שאלתי אותה אם הוא נולד או לא והיא אמרה לי שכן שאלתי אותה מתי והיא אמרה לי ב6 לפנות בוקר שאלתי אותה איפה הוא נולד ואיך הגעת לפה והיא ענתה לי שהוא נולד בשערי צדק ושהיא הגיעה לפה ברגל אימא שלי יצאה מהשירותים ושאלה אותי מי נגע באוכל אמרתי לה שאלו השכנים והיא אמרה לא נורא תוסיפי עוד קצת מהאוכל המשכנו את היום כרגיל ומפה לשם סיימנו להכין את כל האוכל אז היה לי קצת משעמם שאלתי את חברה שלי אם היא רוצה לעשות משהו כי משעמם לי היא אמרה לי כן ואחרי זה שאלתי אותה מה שם של אחיה הקטן היא אמרה לי מספיק עם השאלות בואי נעשה משהו היא עוד לא הספיקה לסיים את המשפט והיא ראתה את אבא שלה שחזר מבית החולים והם הלכו לאנשהו אני לא יודעת לאיפה אבל נגלה בהמשך  נפרדתי ממנה לשלום והיא הלכה היה לי ממש משעמם

אז נכנסתי מתוך שעמום  למחסן בצעד השיני שלי לתוך המחסן אני שומעת אזעקה אימא שלי הגיעה מיד והכנסנו את האוכל למקרר (שלא יוכלו את האוכל)

נגמרה האזעקה וגם התפילה הסתיימה הדיירים חזרו לבתים שלהם והתחלנו לאכול תוך קדי אכילה מישהוא אחד מתחים לומר דבריי תורה לא כול כך הקשבתי אבל יש משהו אחד שבתוח שמעתי וזה היה שבזמן הזה הכי טוב  בזמן האזעקה צריך להיקנס לסוכה במקום ממד וחשבתי שהדבר האחרון שאני יעשה ביזמן אזעקה זה להיקנס לסוכה בימקום ממד .המשפחה שחגגה באותו יום בר מצווה חזרן לביית שלהם הם גרים בבער שבע אבל לפני שהם עזבו אמא שלי שאלה אותם אם יודעים משהו והוא אמר שיש 13 חיילים חטופים

היום עבר מה והגיעה מוצאיי שבת במוצאי שבת פתחנו טלפונים והיתתקנו בלילה לא הצלחתי לישון וביום למחרת  ההורים שלי הרגיעו אותי וידתי שהכול בסדר

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »