היה פעם ילד שגדל בגרמניה. שמו היה הרשל. היו לו הורים ואחות מאד אוהבים. בשנת 1939
כשהוא היה בן עשר, התחילה המלחמה. ההרים שלו שלחו אותו על KINDERTRANSPOR(משלוח
ילדים) האחרון שלקח אותו מגרמניה לברטניה. הטרנספורט הזה, בעצם הציל את חייו.
ביום אחרי שהגיע הרשל ללונדון, התחילו הגרמנים להפיל פצצות על לונדון וכל הילדים נשלחו
מחוץ לעיר. הרשל גם היה צריך עוד פעם לחפש בית חדש. כשהוא בא אל הכפר שלחו אותו ביחד עם
עוד ילד לגור אצל משפחה של לא יהודים. הרשל ירד לאכול אחרות בוקר ביום הראשון, והאשה
הכינה להם ארוחת בוקר. הוא מיד הריח שהיא מבשלת משהו לא כשר.
באותו רגע הרשל רץ לחדר שלו, לקח את התיק שלו וברח מהבית. הוא אפילו לא ידע להיכן הוא
הולך! אבל, הוא ידע שהוא לא יכול להישאר שמה אפילו לעוד רגע אחד. הרשל גדל, התחתן, והוא
בנה משפחה מיוחדת.
הרשל היה הסבא של אמא שלי!
יש כל כך הרבה דברים שאפשר ללמוד מהסיפור הנפלא הזה. אני למדתי מזה, שאפילו כשהוא לא
ידע מתי הוא יאכל ארוחה-הוא לא רצה לאכל דבר לא כשר.
