הרפתקה מסתורית

הרפתקה מסתורית

היי קוראים לי נרקיס ואני בת 10 אני ילדה רגילה לחלוטין והגיונית מאוד אבל יום אחד גיליתי שיש עולם מלא בהרפתקאות אמיתי לחלוטין ומה שאני הולכת לספר לכם עכשיו זה סיפור אמיתי אוקיי בואו נתחיל מההתחלה…

השעון המעורר שלי מצלצל בשבע ואני קופצת מהמיטה. אני אוהבת להיות מוכנה מהר ואני גם מצפה לפגוש את חברה שלי קייטי אנחנו חברות טובות אפילו הכנתי לנו צמיד חברות אתמול בערב. אני מוכנה ואמא קוראת לי לאכול ארוחת בוקר. אני גומרת את הקרונפלקס שמה את התיק על הגב ויוצאת מהבית

דינג! דונג! דינג! דונג! הפסקה! כולם רצים מחוץ לכיתה ואני וקייטי מצטרפות אני מוציאה מהתיק את צמיד החברות ומביאה אותו לקייטי ועולה על המתקן ההפוך. קייטי אומרת “ואוו איזה צמיד יפה ומגניב!” “תודה” אמרתי וקייטי מצטרפת אליי.

צילצול! אני וקייטי עולות לכיתה

 

 בזמן שיעור חשבון אני מבקשת לצאת לשירותים אחרי שאני מסיימת אני מסתכלת במראה בשירותים ראיתי את השיער הבלונדיני והגלי שלי אבל המראה הייתה מוזרה כאילו כל רגע היא הולכת ליפול. אחרי 5 דקות קייטי נכנסת לשירותים ושואלת אותי “נרקיס למה את מתעכבת?” ואני עניתי לה “לא יודעת יש משהו מו-” בלי לגמור את המשפט קייטי קוראת “ואוו מה זה הדבר הזה!” מולי עמד דבר ענקי שדומה לבקבוק ענקי של תינוק ענקי! ומתוכו השתלשל חוט בצבע תכלת ובלי אזהרה מוקדמת קייטי אמרה “ואוו באלי למשוך בחוט!” והיא משכה, אנחנו נשאבנו לתוך הבקבוק ואני צרחתי! לפחות ככה אני חושבת לא שמעתי את עצמי מרוב עירפול ובום! נחתנו

 

אני קמה שהפרצוף שלי על עפר “פיכס!” קראתי “איפה אנחנו?” שאלה קייטי. מסביבי הכל היה מלא בעצים עם עלים ירוקים ויפים היה שמיים בהירים ותכלתכלים עם עננים מושלמים ולבנים שנראים חלומיים השמש הייתה בדיוק בכיוון הנכון והרוח נשבה בעדינות בשערי.  לא רחוק ממני היה מפל מים ארוך הוא ניצנץ בשמש הוא היה נראה פשוט מושלם “זה נראה כמו עולם מהאגדות!” חשבתי בתוכי. הרגשתי כמו דמות מסרט דיסני דמות חלומית מסרט דיסני “ואוו זה כל כך מגניב!” קראה קייטי וניערה אותי מהמחשבות “מה? מה?” אמרתי קייטי חזרה “אמרתי ואוו זה כל כך מגניב!” “כן הבנתי את זה” אמרתי “ניראלי שאנחנו בחצר האחורית של בית הספר כי זה לא הגיוני שנשאבנו לאגדה או משהו כזה נכון? נכון?

אבל בלי תשובה הגיעה מישהי עם שיער שחור חלק משקפיים ושרשרת יפה על צווארה והיא התחילה לדבר בשפה ממש מוזרה ולא מוכרת “מה?” אמרנו קייטי ואני. האישה לקחה סורק וסרקה לנו את היד ואז אמרה “שלום ברוכות הבאות לידממה!” “מה איפה זה?” שאלתי “ידממה זה ממש כאן איפה שאת דורכת!” “אה אממ אני חושבת שאני חולמת חלום עמוק מאוד כנראה נרדמתי בכיתה” אמרתי לאישה קייטי אמרה “לא את לא חולמת נרקיס! איזה מקום יפה אפשר לגור פה אולי?” “אממ לא ניראלי” ענתה האישה ואז התחילה להסביר לנו על הארץ שלהם והיא דיברה מאוד מהר “טוב יש לכן משימה אז קדימה לעבודה! תבחרו יוניקורן ותצאו לדרך! “מה מה מה מה מה? לא אין דבר כזה חד קרן” עניתי, אבל לא הבנתי מה הקשר משימה “אוף אין לי כוח עכשיו באלי לחזור הביתה ולהיות ילדה נורמאלית!” חשבתי לעצמי אבל קייטי התפרצה ואמרה “יוניקורן? בחיים לא ראיתי יוניקורן ואני כל כך אוהבת יוניקורן איזה כיף יהיה לי יוניקורן!” “דיי עם המילה יוניקורן!” קראתי “יודעת מה אנחנו נקבל את המשימה אבל אחר כך תחזירי אותי הביתה! ואשמח שתשאירי את קייטי כאן” אמרתי בשקט “טוב קייטי אני רואה שבחרת לנו חד קרן”. שמצאתי את קייטי מלטפת שיער יפיפה בצבע ורוד עדין ולחד קרן היה צבע לבן ונקי שמתי לב שהיה לה סמל בצורת ענן ליד הגב ושמעתי את קייטי ממלמלת “היא כל כך רכה!” ככה איזה אלף פעם “טוב בנות אתן רואות את השרשרת שיש לה? אז חסר לה שם את האבן, אבן האדם. מישהו מנסה לחטוף ולהרוס לנו את הארץ! וזה ממש עצוב אנחנו אורזים מזוודות ובורחים מכאן, אתן תשארו לטפל במשימה. בהצלחה לכן בנות!” והאישה עלתה על חד קרן בצבע תכלת והלכה משם במהירות הבזק ואפילו לא הסתכלה לאחור הרגשתי בודדה והתגעגעתי לבית הספר איפה שהתיק שלי והחברות שלי, ולבית שלי! היה לי פנים שנראו כאילו ברגע זה הודיעו לי על ביטול החופש הגדול לעומת זאת לקייטי היה נראה כאילו הכפילו את החופש הגדול והיא צעקה “אני רוצה לעלות על חד הקרן! כל כך רוצה בואי נקרא לה אמממ לולה!”. “אממ לא ניראלי שזה השם שלה קייטי!” עניתי, אבל עלינו על חד הקרן ויצאנו לדרך!

ואוו הרגשתי כמו בחלום הרוח נשבה בעדינות בשערי, השמש ליטפה אותנו ואנחנו ישבנו על חד קרן קסומה! עם קרן גבוהה חדה וצבעונית! הרגשתי שזה יותר טוב מלטוס לאמריקה! שזה מה שניסיתי לשכנע את אמא שלי לעשות! כעבור כמה דקות חד הקרן פתאום התחילה לגסוס כאילו תקף אותה משהו היא התיישבה על הדשא הרך ונפלה. אני וקייטי הספקנו לרדת ממנה “איזה מזל”.

“אני חושבת שחם לה והיא צמאה ועייפה פשוט, אני מקווה!” אמרתי לקייטי “אוקיי! ראיתי שהיה בהתחלה בקבוק מים אני אלך להביא אותו”. “מעולה נרקיס!, תחזרי לשם אני ישמור על חד הקרן!”. “טוב אבל בלי ניסויים ושטויות!” אמרתי והתחלתי לחזור להתחלה.

“משעמם לי” קיטרה קייטי “ואוו מי את?” אישה הגיעה עם שיער שחור עד למותניים ומתולתל ברמות עד שנראה כאילו היה במכונת כביסה משוגעת. היא נראתה בערך בסביבות גיל ארבעים לא מבוגרת מדי, היה לה חלוק של רופא והיא אחזה תרופה שהיה כתוב עליה: ‘תרופה לחדי קרן בלבד!’. זה קצת חשוד אבל קייטי לא חשבה כמוני. “שלום תרצי קצת מין התרופה? היא ממש טובה לחד הקרן שלך, אני רואה שהוא ממש עוד שניה מתעלף, כדאי לך לקחת מין התרופה הטובה הזאת!” אמרה האישה “טוב! תודה!” אמרה קייטי והיא לקחה את התרופה היא לקחה מנה מכובדת בפקק ושפכה לפיה של חד הקרן ורק אז שמה לב שמאחור היה כתוב מרכיבים: ‘אבק של חד קרן מכוחות הרשע’ ולמטה היה כתוב: ‘לא לחדי קרן עם קרן חדה וצבעונית סכנת מוות!’ “אוי ואבוי” צעקה קייטי כשסיימה לקרוא בטח זה מורעל לחדי קרן קסומים ולא מרושעים! מה עשיתי! נרקיס תכעס עליי ברמות! לחלקיק שניה היה נראה כאילו חד הקרן עומדת לקום ואז אחר כך היא נפלה ארצה ששערה הנוצץ היפיפה יושב על הדשא קייטי לא ידעה מה קרה לחד הקרן. אבל היא שכבה שם היא עוד נשמה. האישה ציחקקה ברשעות וברחה משם נשמעה צעקה חדה של קייטי שצעקה “תחזרי לפה! לאאאאאא!

בום התעוררתי במיטה השעה הייתה שבע וחצי בבוקר! באתי לקום מהמיטה, שאני רואה לפתע את חד הקרן עומדת מולי ואבן האדם נוצצת על השרשרת שלה “אז כן הצלחנו?” חשבתי לעצמי מבולבלת ואז פתאום הסתדר בראשי פזאל “היה לכולם שרשרת רק לאישה לא היה, בגלל זה היא שמה את החלוק כדאי שלא יראו!  השרשרת זה היה הסמל שלהן!” חשבתי חד הקרן פתאום נעלמה מולי והשאירה על השטיח הורוד שלי נצנצים ורודים. התרגשתי, כי גיליתי שזה לא חלום. שהגעתי לבית הספר ראיתי את קייטי. לפתע שתינו אמרנו באותו הזמן “ראיתי את חד הקרן ליד המיטה שלי עם אבן האדם! “מה גם את ראית?” שאלתי. “כן” היא אמרה לי “בואי נלך לבדוק” אמרה קייטי. נכנסנו לחדר השירותים וראינו את הבקבוק הגדול, מה שמוזר שאף אחד אחר לא שם לב אליו. “הפעם לא ניראלי שאני רוצה למשוך” אמרה קייטי “כן עדיף שלא, אולי בפעם הבאה נזכה לצאת להרפתקה עם חד קרן אחרת” אמרתי. “הלוואי” אמרה קייטי בתקווה, ומשם חזרנו הביתה ביחד

 

 

 

ספר שני של הרפתקה מסתורית יצא בקרוב ובו קייטי ונרקיס פוגשות שתי חברות חדשות ונחמדות שכמעט מצליחות לגלות שהן ראו חד קרן. בחלק השני קייטי ונרקיס פוגשות בת ים קסומה

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »