שם הסיפור: הרפתקה בסין!
“אוף איך מתחשק לי למצוא מפת אוצר חשבתי לעצמי”
אתם בטח שואלים למה ?
אני מגיע ממשפחה עשירה ,תמיד היו קונים לי ולאחי חפצים וכלי כתיבה והכל מהכי טוב שיש, עד שיום אחד…
התארגנו לבית הספר אני ואחי . אחי משה היה אחראי להכין לנו את ארוחת הבוקר לבית הספר. אבא התארגן לעבודה בחדרו הכין את הקפה שלו יצא ואמר “יום טוב ומשה אל תשכח לכבות את הטוסטר” , שחזרנו מבית הספר ראינו עשן שחור מרחוק שמענו אזעקות מסביב ראינו מכבי אש, עוברים במהירות…
התקדמנו לכיוון הבית שהגענו כמה בניינים לפני הבנו שהשרפה מגיעה מהבניין שלנו,התחלנו לרוץ והיינו פשוט המומים ,לא ידענו מה לעשות מהלחץ, אחי צעק ,זה הבית שלנו” ביקשנו מאחד הדיירים שהיה למטה לחייג להורים והוא ענה כבר הודענו להם ,אתם תשמרו מרחק מהבניין. משה התחיל למלמל לעצמו בקול:”אני חושב ששכחתי לכבות את הטוסטר אוי ואבוי מה אעשה עכשיו”….חששנו מאד לספר להורי על המאורע .
ההורים הגיעו למקום בבהלה אבא יצא מהרכב וצעק:” בטוח שאף אחד לא שם??? “
לאחר שמכבי האש השתלטו על השרפה מסתבר שבאמת אחי משה לא כיבה את הטוסטר.
ההורים הרגיעו אותנו ואבא אמר בשיחה משפחתית צריך להאמין שהכל לטובה.
עברנו לבית קטן המצב הכלכלי ירד ,
עכשיו הבנתם למה אני רוצה למצוא מפת אוצר ?
יום אחד אימי אמרה לי שהשכנה צריכה עזרה בלפנות את הספריה ,בזמן שעזרתי לה נפל דף מהמדף ,פתחתי אותו ראיתי שזו מפת אוצר התלהבתי וצעקתי “יששש” רצתי לרותי וביקשתי ממנה את מפת האוצר שיש בידה והיא הסכימה ,הגעתי הביתה ואמרתי לאמא :”מצאתי מפת אוצר”! אבל עכשיו אני צריך למצוא את האוצר הבעיה היא שהמפה היתה כתובה בסינית לכן הייתי צריכה את רותי ,היא דוברת סינית ופירשה לי את המפה. גילינו יחד שהאוצר נמצא בסין הרחוקה.
רותי הוסיפה שמאז ומתמיד היא אהבה את סין ואת יופיה והחלום שלה זה לטוס לשם מהילדות אבל לא היתה לה אפשרות ,לכן היא אמרה שהיא תקבע לנו טיול לסין בעיקר לטובתי למצוא את האוצר .
והנה הגיע היום ,היום שבא יצאתי לטיול המושלם ,הגענו לפנות בוקר למלון נחנו קצת ויצאנו להרפתקה למציאת האוצר .
נסענו ליער הגדול , לפי המפה האוצר היה מוחבא בקרחת היער. הגענו לאמצע היער אבל כנראה שלא המשכנו לחפש אולי יש סימן מוסתר או משהו. הגיע כבר שעות הערב ועדין לא מצאנו את האוצר .
לפתע קלטתי שיש על אחד העצים מין ידית כזו קראתי לרותי הורדתי את הידית ולפתע נפער בור גדול ונפלנו לתוכו . היינו בהלם ואז גילינו חדר קטן בתוך הבור ובתוכו חפצים ישנים.
רותי לא הבינה מאיפה כל התמונות מוכרות לה ואז היא מצאה פתק ובו היה כתוב: “רותי היקרה, אם מצאת את המכתב אז כנראה מצאת גם את האוצר ואת המחבוא שלי.
בצעירותי הייתי הרפתקנית וכשמצאתי את האוצר הייתי חייבת לברוח ולהשאיר את כל הדברים שלי מאחורי ואז חשבתי מי ירצה לצאת להרפתקה שכזו ונזכרתי בחלומך לטוס לסין והינה הגיע היום מקווה שנהנת ,אמא.
מרב התרגשות רותי אמרה לי לקחת את האוצר לעצמי והיא תיקח את החפצים ששייכים לאמה.
זהו סיפורי, בסופו של דבר שימח אותי לסדר את המצב הכלכלי ואת רותי לחזור לעבר של אמא שלה.
ועל זה נאמר: “יגעת ומצאת תאמין”
מגישה :
תהילה בלולו כיתה ו בית ספר צופיה.
