אדם, יונתן ויצחק בני 12. הם חברים מאז שהם קטנים. הם אוהבים לשחק יחד, לאכול יחד, לבלות יחד בקניון ולראות סרטים.
בחופש הגדול הם הלכו לשחק כדורגל במגרש ליד בית הספר. הם שיחקו שעתיים עד שהם התעייפו. הם ישבו קצת כדי לנוח ופתאום הם מצאו שטר של 100 שקל. אדם אמר בכעס: “אני ראיתי ראשון את השטר והוא שייך לי!” הם התחילו להתווכח ואז פתאום הרוח העיפה את השטר. הם התחילו לרוץ אחריו.
לאחר זמן רב שבו הם רצו, השטר נחת על הרצפה והם מצאו את עצמם במקום לא מוכר. יונתן שאל את חבריו: “האם אתם מכירים את המקום הזה?” אדם ויצחק ענו: “לא, אנחנו לא מכירים את המקום הזה, לא היינו בו מעולם”. הם התחילו לחוש פחד ולא ידעו מה לעשות. הם החליטו שהם חייבים למצוא את הדרך חזרה. אדם הרים את השטר והם החלו לשוב על עקבותיהם.
לפתע הם ראו אדם צועד לעברם. הם נבהלו והחלו לרוץ בין הסמטאות הרבות שהיו במקום. כשכבר לא ראו את האיש, הם נעצרו והרגישו עוד יותר מבולבלים. יצחק אמר בעצב: “בואו ננסה שוב לחפש את הדרך חזרה”. יונתן אמר: “מקודם כשניסינו למצוא את הדרך חזרה, ראינו את האיש ופחדנו אז עדיף שנשאר במקום ובינתיים נחשוב על רעיון אחר”.
שלושת החברים החלו להציע מספר רעיונות על מנת למצוא את הדרך חזרה .אדם הציע להתקשר לאחד ההורים אך לצערם גילו שאין קליטה באזור שהם נמצאים ולכן אין אפשרות ליצור קשר עם אף אחד מההורים שלהם .
לפתע עברה נערה שראתה שהם מפוחדים ומבוהלים ושאלה אותם ” האם אתם צריכים עזרה?” מיד קפץ יונתן ואמר “כן אנחנו מחפשים את הדרך חזרה הלכנו לאיבוד. האם תוכלי לסייע לנו למצוא את הדרך חזרה ?” ענתה הנערה “בשמחה שמי ליה ואני גרה פה קרוב תאמרו לי לאן אתם אמורים להגיע ואנסה לכוון אתכם .” יצחק סיפר לליה היכן הם לומדים וגרים וסיפר לה בקצרה כיצד הלכו לאיבוד אחרי שרדפו אחרי השטר של 100 שקלים ועל האדם שצעד לקראתם והם נבהלו מאוד והחלו לרוץ במהרה. ” אנחנו לומדים בבית ספר “מורשת זבולון” בשכונת קריית השרון . ניסינו לייצור קשר עם אחד ההורים אך לצערנו אין קליטה באזור הזה . ” ליה הנהנה בראשה ואמרה “אתם הגעתם לשכונה הסמוכה לקריית השרון בין השכונות יש יער שמפריד בין שתי השכונות . אשמח ללוות אתכם עד הכניסה ליער מאחר וכבר מתחיל להחשיך ואני קצת חוששת לחזור לבד . “
יונתן, יצחק ואדם התייעצו ביניהם האם זה הדבר הנכון לעשות לחזור דרך היער ?
אדם אמר: ” אני חושב שזו הדרך היחידה שלנו למצוא את הדרך חזרה “
יצחק אמר: ” אני קצת חושש ,מפחד להיכנס ליער , מתחיל להחשיך וביער יש חיות והמון עצים .
יונתן אמר: “אני מסכים עם אדם , זו הדרך שלנו להגיע חזרה אנחנו נשמור אחד על השני עד שנגיע
ליציאה אל השכונה שלנו . אם נזדרז נספיק להגיע לפני החשיכה .
שלושת החברים פנו לליה ואמרו שהם מסכימים להצעה שלה והם רוצים כבר לחזור הביתה כי בטח ההורים דואגים להם והם כבר עייפים רעבים וצמאים מאוד .
ליה הביאה להם בקבוק מים וחטיף שהיה לה בתיק והחלה ללוות את שלושת החברים לכיוון הכניסה ליער ונפרדה מהם לשלום . אדם יצחק ויונתן הודו לה על העזרה והחלו נכנסים לשביל של היער .
