זהו סיפור על רבי עקיבא. איש גדול בתורה ובגמילות חסדים.
יום אחד כשרבי עקיבא יצא אל היער להתפלל בפרטיות, הוא שמע רעש מוזר, נבהל והחל להתפלל. לפתע קפץ מתוך השיחים יצור מוזר, רבי עקיבא רצה לברוח. הוא לקח את סידורו וניסה לברוח אבל היצור המוזר היה מהיר מרבי עקיבא. הטרזן לקח את רבי עקיבא על כתפו וברח ליער השקט.
רבי עקיבא היה מחוסר הכרה כשהתעורר הוא היה לכוד בכלוב, בכפר לא מוכר וסביבו עמדו יצורים ובהו בו. ״תפסנו אותו!״ צעק מישהו מעל בימת אדמה קטנה, הוא היה נראה כמו המלך שלהם; חבוש כובע עץ עטור נוצות ועלים, לבוש ברדס מעור ופרווה של טיגריס לבן. ״למה הבאתם אותי לכאן?״ שאל רבי עקיבא.
ההמונים צחקו. המנהיג אמר בצחוק חנוק ״למה? אתה שואל? מה חשבת שנהרוג אותך?״.
״כן, אולי.״ רעד רבי עקיבא.
״לא! לא! הבאנו אותך לכאן כדי שתלמד אותנו תורה!״ אמר המנהיג.
״אז למה כלאתם אותי בכלוב הזה?״ שאל רבי עקיבא.
״כדי שלא תברח!״
״לא אברח אדוני, תוכל לשחרר אותי? אני מבטיח.״
המנהיג שיחרר אותו וסימן לו לבוא איתו. הם הלכו בשביל אבנים ולאחר כמה דקות של הליכה רבי עקיבא הסתכל אחורה וראה שכל העם המוזר בא אחריו.
המנהיג עצר ליד בקתה ענקית ונטושה, כולם נכנסו פנימה צפופים. הייתה שם בימה ועליה שני כסאות. המנהיג הורה לרבי עקיבא לשבת בכיסא אחד והוא התיישב בכיסא מולו.
״תתחיל בלימוד תורה״ אמר המנהיג.
“לפני כן, אני רוצה לספר לכם סיפור:” אמר רבי עקיבא. “היו היה פעם מלך במדינה זרה שהיה חכם מכל אדם אחר בדורו. לא רחוק מהממלכה שלו היה כפר עני בו גרים עניים, ללא בתים, בתי ספר ועוד דברים פשוטים. יום אחד חבורת אנשים בכפר רצו ללמוד מחוכמתו של המלך, הם תיכננו תוכנית: בלילה בו המלך יערוך טקס קטן בארמון, הם יחטפו אותו לבקתה שלהם וידרשו ממנו לחלוק איתם מחוכמתו.
“בליל הטקס הם התגנבו לארמון נכנסו לאט דרך חלון שפרצו. לא היו באותה תקופה משרתים בארמונות, אז הם התגנבו לחדר השינה של המלך, שמו עלה דביק על פיו של המלך וברחו. כשהגיעו לבקתה הם ביקשו ממנו שילמד אותם דברי חכמה. המלך שתק ולא אמר דבר ואז בבת אחד המלך קם מהכיסא, העיף את האנשים מדרכו וברח לארמון.”
“ומה מועיל לנו הסיפור הזה?” שאל מנהיג היצורים המוזרים. “רציתי שתשימו לב שכמו שבסיפור האנשים העניים רצו ללמוד מהמלך, אתם רציתם ללמוד ממני. כמו שאתם חטפתם אותי, האנשים הפשוטים חטפו את המלך. אתם למדתם מהסיפור שלא נעים לדרוש בלי לבקש יפה. עכשיו אני מבקש מכם יפה לשחרר אותי.”
האנשים המוזרים היו נבוכים. “אנחנו נשחרר אותך” אמר המלך, “רק בתנאי שלא תגלה דבר מהחוויה שהייתה לך פה.”
“אני מבטיח שלא אגלה לאף אחד ואף אזמין אתכם פעם בשבוע ללמוד אצלי בשמחה והנאה” אמר רבי עקיבא.
“בשמחה” אמר המנהיג והוביל את רבי עקיבא אל מחוץ למבנה ומשם אל המקום בו רבי עקיבא התפלל קודם. רבי עקיבא אמר להתראות למנהיג היצורים והלך לדרכו..
