ב”ה
הרב קוק מבקר בזכרון יעקב – להבה ריאחי- ה’ 1
שמי יוסי ואת הסיפור שאותו אספר לכם שמעתי מסבא שלי בקיץ האחרון , כשביקרתי אותו ואת סבתא בביתם בזכרון יעקב כמו שאני עושה כל קיץ. אני כל כך מחכה למפגשים עם סבא וסבתא, לבלות איתם כמה ימים בכיף , אבל הכי אני אוהב את הסיפורים של סבא על סבא שלו, סבא חיים שהיה גר בזכרון יעקב עוד מזמן שנוסדה . אז באחד הימים של הקיץ,אני וסבא נכנסנו אחרי צהריים לבית הכנסת הגדול של זכרון יעקב,באנו להתפלל מנחה, אבל התפילה לא התחילה בזמן, פשוט חיכינו למניין.סבא שישב לידי נאנח ואמר: ” אוי כמה חבל! ” כאן בזכרון צריך לחכות למניין!? חזרנו מאה שנים אחורה!?” לא הבנתי מה סבא רוצה, אז שאלתי אותו: ” סבא, למה אתה מתכוון – חזרנו מאה שנים אחורה?” סבא שוב נאנח ואמר :”בוא אני אספר לך, לפני כמאה שנים ויותר, ליתר דיוק בשנת 1913, ביקר פה בבית הכנסת הזה הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שמעת עליו?” בלי לחכות לתשובתי הוא המשיך: “הרב קוק היה רב חשוב מאוד , הוא היה הרב הראשי הראשון של יהודי ארץ ישראל, הוא הקים את הרבנות, הקים ישיבות והיה מנהיג חשוב,ובשנת 1913 הוא החליט יחד עם עוד רבנים מירושלים לערוך מסע במושבות הארץ שהוקמו על ידי העלייה הראשונה ולחזק את החלוצים המתיישבים מבחינה דתית. אתה שומע יוסי, פה , בדיוק איפה שאתה יושב ,ישב סבא שלי, סבא חיים, הוא אז היה ילד והיה בין הרבים שמילאו את בית הכנסת הזה מפה לפה.איזו התרגשות מילאה אותו רק מלראות את הרב קוק וחבריו באים לכאן למושבה הקטנה שלהם, זה לא היה מובן מאליו בכלל, זכרון יעקב הייתה אז מושבה קטנה ולא היו בה הרבה אנשים. סבא שלי שהיה ילד וישב גם הוא באותה דרשה של סיפר לי שהרב קוק דיבר על הצורך בשמירה במיוחד על התפילה במנין “. סבא שלי הפסיק לרגע, שתה מכוס המים שלידו, ראיתי שהוא ממש מתרגש להזכר בסיפור אבל המשיך:” כשסיים הרב קוק את הדרשה שלו, סבא חיים שהיה ילד קטן נעמד על הכסא וצעק לרב קוק: ” אבל הרב ,למה אין לנו מנין אחרי צהריים למנחה וערבית !? למה האיכרים לא באים מהשדות בזמן לתפילה !?” ככה בתמימות הוא צעק לו, מהלב הוא צעק לו.כל הנוכחים בבית הכנסת היו בהלם, ככה ילד צועק? זה לא מכובד! מה יעשה כעת הרב?איך יגיב?? אבל הרב קוק חייך לסבא חיים , ואמר לו: “ילד חמוד, אתה כל כך צודק ולכן אני מציע שאת העבודה בשדות יסיימו מעתה בשעה ארבע אחרי צהריים, האיכרים יעזבו את השדות ויגיעו להשלים מנין ואני מבטיח לכם שבזכות התפילות במניין יהיה לכם יותר יבול מעכשיו. כשסיים הרב קוק את הדרשה ויצא מבית הכנסת סבא שלי נשאר לשבת במקומו וכולם באו ואמרו לו: לא יאמן ! איזה ילד צדיק ! כל הכבוד לך… , עכשיו אתה מבין על מה אני מדבר יוסי? אתה מבין למה כל כך כואב לי שדווקא עכשיו שיש כל כך הרבה יהודים, אין מנין ? ממש כמו אז. ” ” אני מבין סבא ” אמרתי והמשכתי: ” איך סבא שלך צעק לרב ולא פחד? היה לו כל כך הרבה אומץ לצעוק מול הרב קוק…” “תעצור שנייה” קטע אותי סבא:”אני חושב שאני רואה עוד אנשים שהגיעו למניין! ” איזה מזל… כבר חשבתי שחזרנו אחורה בזמן…”