היה זה יום ראשון. היה לי קשה להתרכז בשיעור האחרון, סוף סוף הגיע הצלצול הגואל. חזרתי הביתה וסבתא קיבלה את פניי בשמחה. סבתא מגיעה לבקרנו כמעט כל יום.
כיף לי לבלות עם סבתא בשעות אחר הצהרים. היא מספרת לי המון סיפורים יפים מהעבר והרבה פעמים, דמויות שאני לומד עליהם בכיתה מקבלות פנים חדשות כי לעיתים היא אפילו הכירה אותם באופן אישי. היא שאלה: “נו איתי חמוד, ספר לסבתא מה למדת היום?”
עניתי במהירות: “למדנו בבוקר על פרשת השבוע פרשת יתרו ועשרת הדיברות. התמקדנו על מצוות שמירת שבת. בהמשך למדנו על הרב קוק”.
“איזה יופי! בדיוק יש לי סיפור לספר לך על הרב קוק ועל הדרך שבה הוא נהג להשפיע על המתיישבים הראשונים לשמור על השבת” אמרה סבתא “בוא, שב לאכול מרק טעים שהכנתי ואספר לך”
התיישבתי על אחד הכיסאות שבמטבח, סבתא הגישה לי מרק חם עם ריח משגע והתחילה לספר:
“מדי שבוע, כשהגיע שבת, התפשטה שלווה מיוחדת בעיר שלנו יפו. בשבת אחת, כשהייתי בגילך בערך, יצאתי עם אבי להתפלל. בתפילת ערבית בבית כנסת שלנו “שערי תורה” לפתע יהודי ניגש אל הבימה וצעק “רבותיי אני חייב לקטוע את התפילה, במו עיניי ראיתי את שמואל הסנדלר מחלל את השבת!” כל אנשי הקהילה הזדעזעו והחלו להביע כעס רב על כך! אז, זה היה מאוד חריג שמישהו היה מחלל את השבת. מייד נעמד הרב קוק הרגיע את המתפללים וקבע “המשיכו להתפלל, כשתסתיים התפילה נלך לביתו”.
בסוף התפילה הרב קוק יצא יחד עם שאר המתפללים ללכת אל חנותו של שמואל הסנדלר ואכן הוא נראה יושב בחנותו וממשיך בעבודתו. הרב קוק לא צעק ולא כעס רק התקרב אליו בעדינות רבה ואמר לו בסבר פנים יפות: “שבת שלום ר’ שמואל” ובהנחייתו כך עשו גם כל שאר המתפללים שליוו אותו. כך חדר לליבו של שמואל הסנדלר אורה של השבת.
שמואל הסנדלר , הרגיש לא בנוח ומיד סגר את חנותו. אחר כך הרב קוק סיפר לאבי כי שמואל הסנדלר הגיע לביתו והתנצל בפניו “כבוד הרב! אני מצטער השבת יקרה גם לליבי אך יש לי שמונה ילדים ואני חייב לעבוד גם בשבת כדי לפרנסם”
ענה לו הרב “שמירת השבת לא רק שלא תגרום לך להפסדים אלא בזכותה תהיה לך גם ברכה”.
ואכן מאז שמואל קיים שבת כל ימי חייו ואכן המשיך לפרנס את ילדיו בכבוד.
“וואוו” אמרתי לסבתא “מעניין שאפשר להשפיע על אדם ברגישות ובנועם! האם ראית בעצמך את פניו של הרב קוק בכבודו ובעצמו כשהוא אומר לסנדלר שבת שלום?”
“אכן ראיתי” אמרה סבתא “ולא אשכח אף פעם את זיו פניו הנעימות והקורנות בנועם.
זו היתה דרכו! הוא השפיע על עם ישראל לקיים את מצוות ה’ וללכת בדרכיו בדרכי נועם ולחוות באמת את האושר והשמחה שיש במצוות. במיוחד בקיום שמירת השבת”.
“סבתא, מרוב שטעים ונעים לי כעת, אני מרגיש כאילו ששבת היום. בנוסף, אני ממש מרגיש גאווה גדולה שראית את הרב קוק וזכית להנות מדמותו האדירה. כמו שהמורה שלנו סיפרה הוא היה אחד מגדולי האומה שלנו שכינו אותו: “רועה ישראל” וחינך לאהבת העם והארץ”.
סבתא ענתה בנחת: “אכן כך היה הרבה קוק! והלוואי שנזכה בכך כמו בברכת המזון: “הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים”.
