הרב משאש

לפני הרבה שנים היה רב במרוקו ושמו הרב משאש. הוא היה סופר וגם מאייר. הייתה לו משפחה קטנה ובן אחד ושמו: יוחנן.

יוחנן היה בן 13 והוא היה צדיק. כל יום הוא למד תורה. יום אחד הוא שמע שיש לו אח ושמו: שמעון. בערב אימא שלו רבקה ואבא שלו הרב משאש קראו לו לסלון וסיפרו לו על שמעון וגם על כך שהם הולכים לעבור לארץ ישראל ולגור בירושלים.

יוחנן שמח כי הוא שמע על ירושלים וגם ידע שיש שם הרבה צדיקים. בבוקר למחרת בשעה 8 וחצי יוחנן כבר היה מוכן ליד הדלת. הוא התרגש מאוד לקראת העלייה לארץ ישראל.

כשהם הגיעו למטוס יוחנן שמח ממש כי הבין שהם עוד מעט מגיעים לארץ ישראל. כשהם נחתו, הרב משאש התרגש מאוד.

הוא ובנו יוחנן עלו לבית המקדש והם הקריבו קורבנות לה’.  בבוקר למחרת הם הלכו שוב, ולאחר מכן כשחזרו הביתה יוחנן ראה ילדים שמשחקים בכדור. הוא שאל אותם אם הוא יכול לשחק איתם. הם ענו לו “כן, בוודאי”. אחרי כמה דקות הם שאלו אותו אם הוא הבן של הרב משאש, ויוחנן אמר להם שכן.

הילדים שמחו כי הם רצו לשאול את הרב הרבה שאלות. יוחנן הביא אותם לבית שלו והילדים התחילו לשאול את הרב משאש שאלות.

השאלה הראשונה הייתה “מה זה ואהבת לרעך כמוך?” הרב משאש ענה להם שזה משפט שאומר שאם אתה אוהב את עצמך אתה צריך לאהוב גם את החבר שלך כמו שאתה אוהב את עצמך.

הילדים ידעו את זה והם לא רצו להגיד את זה לרב כי הם גם רצו לראות אם הוא באמת הרב משאש. ואז יוחנן שאל אותם אם הם באמת לא ידעו מה זה אומר, והילדים אמרו לו שהם לא ידעו כי הרב שלהם יונתן לא מסביר כמו שצריך.

בלילה יוחנן לא הצליח להירדם בגלל הילדים שאמרו שהרב יונתן לא מלמד טוב. הוא הכיר את הרב הזה והוא היה בטוח שהם שיקרו לו ולאבא שלו, אז הוא החליט שבבוקר הוא ילך לתלמוד תורה של הרב וישב ללמוד איתו וככה הוא יראה אם זה באמת נכון.

למחרת בבוקר יוחנן הלך לרב יונתן וישב ללמוד איתו. יוחנן שאל את הרב אם הוא יכול ללמד אותו על המשפט ואהבת לרעך כמוך. הרב אמר “בוודאי” והתחיל ללמד אותו. כשיוחנן סיים את השיעור עם הרב יונתן הוא הלך לילדים ואמר להם “אתם רימיתם אותי ואת אבא שלי”. הילדים שאלו אותו איך הוא ידע, אז יוחנן סיפר להם שהוא הלך לרב יונתן והוא הסביר לו את המשפט הזה.

בזכות זה הילדים הבינו שאסור לשקר ויוחנן והילדים נהיו חברים טובים.

למחרת בבוקר יוחנן והילדים שוב שיחקו בכדור ויוחנן שאל את הילדים “למה רימיתם אותי ואת אבא שלי?” הילדים אמרו לו שהם שיקרו כי הם רצו לראות אם אבא שלו הוא באמת הרב משאש.

יוחנן שאל את הילדים איך קוראים להם. אחד הילדים אמר שקוראים לו שמעון, ואז יוחנן אמר שגם לאח שלו התינוק קוראים שמעון. ילד אחר אמר שקוראים לו יונתן, כמו הרב יונתן. ושמו של הילד השלישי היה ישראל כמו עם ישראל. ומאז הם נהיו החברים הכי טובים

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »