הרב הרצוג ו”שמע ישראל”
פעם היה רב גדול בשם הרב הרצוג. הוא חי בתקופת השואה, בזמן מלחמת עולם השנייה.
השואה הייתה זמן קשה מאוד ליהודים. הרבה ילדים יהודים הוסתרו בכנסיות נוצריות.
הוריהם של הילדים רצו להציל אותם מהנאצים. הילדים היו קטנים ולא ידעו מה קורה.
לאחר המלחמה, הרב הרצוג רצה לחפש את הילדים. הוא ידע שהם נמצאים בכנסיות.
הרב הרצוג פנה לאחראית על כנסיה גדולה, הוא ביקש ממנה לעזור לו למצוא את הילדים היהודים.היא הייתה אישה טובת לב והסכימה לעזור לו.
היא שאלה אותו, ‘איך תדע מי הם הילדים היהודים?’ הרב הרצוג חייך ואמר, ‘זה יהיה פשוט ,תראי’
האחראית הייתה סקרנית לדעת איך.
הרב הרצוג ביקש שתקבץ את כל הילדים במקום אחד, היא עשתה זאת והביאה את כל הילדים לחדר גדול. הילדים היו מבולבלים ולא הבינו מה קורה.
הרב הרצוג עמד מול הילדים והסתכל בהם בעיניים טובות.
אז, בקול ברור וחזק, הוא צעק, ‘שמע ישראל’! זה היה רגע מרגש מאוד.
פתאום, חלק מהילדים הרימו את ראשיהם.הם התחילו לבכות וליזכור את הוריהם.
המילים ‘שמע ישראל’ עוררו בהם משהו עמוק.
הרב הרצוג עבר בין הילדים ליטף את ראשיהם וניחם אותם. הוא ידע שהם עברו חוויות קשות מאוד. האחראית על הכנסייה הביטה בתדהמה.
עכשיו אני מבינה אמרה בעיניים דומעות. המילים האלו חלק מהם.’
הרב הרצוג הודה לה מכל הלב על העזרה וההבנה.
הרב והאחראית דאגו להחזיר את הילדים לבתים יהודים. הם רצו שהילדים ימצאו משפחות חדשות ואוהבות. זו הייתה משימה קשה אך חשובה ביותר.
הרב הרצוג המשיך לחפש ילדים יהודים נוספים. בכל מקום שהגיע, ביקש לצעוק ‘שמע ישראל!’ כדי למצוא עוד ילדים. המילים האלו היו מפתח להצלחה.
הילדים חזרו לחיים יהודיים ולמדו על מורשתם. הם גדלו להיות אנשים טובים וקשובים. הרב הרצוג היה גיבור בעיניהם ובכלל.