הראיון שלא הלך טוב

הראיון שלא הלך טוב
נכתב על ידי עומר כהן סולאל ו’ 2
דוד היה באמצע כיתה ו’, לפני כל הראיונות לבתי הספר. דוד רצה מאוד להתקבל
לבית הספר פלך, דוד והוריו היו בטוחים שדוד התקבל לבית הספר פלך, דוד התאמן
לראיון שלו כדי שבטוח יתקבל וידע מה להגיד ובלי לחץ. עברו כבר 2 ראיונות של בית
ספר הרטמן ובית ספר נועם שני הראיונות הלכו לדוד מאוד טוב הראיוןן של פלך
התחיל ממש להתקרב והלחץ של דוד רק גדל בבית הספר של דוד דיברו איתם הרבה
על כמה חשובה החטיבה זה רק הלחיץ את דוד עוד יו תר. בעוד שבוע בלבד י היה
הראיון של דוד לבית ספר פלך. דוד והוריו עשו המון סימולציות לראיון. שבוע עבר
והנה- הגיע היום הגדול. דוד הגיע לבית ספר פלך, בשביל הראיון שהוא הגיע שאלו
אותו איך קוראים לו , הוא מיד ענה “דוד”. משם נכנסו כמה תלמידים כל פעם לכמה
חדרים שונים ושאלו אותם שאלות. תורו של דוד עדיין לא הגיע. מרוב לחץ דוד היה
חייב לזוז במקום ו לעשות משהו, פתאום התחילו לו כאבי בטן הוא הרגיש שהקיא עלה
לו ומיד רץ לשירותים ,הוא קצת התעכב. ו בזמן שהוא היה בשירותים, קראו לו לראיון,
הוא פספס את הראיון שהוא חזר למקום שלו הוא חיכה, אך אף אחד לא קרא לו הגיע
הגיע סוף הראיונות ועדיין לא קראו לדוד סוף הראיונות דוד שאל את המזכירה למה
לא קראו לו היא אמרה שקראו לו אבל לא מצאו אותו . דוד עוד שנייה בכה והמזכירה
ראתה את זה ואמרה לו, שאולי ינסה מחדש בעוד כמה חודשים. דוד נרגע ואמר לה
“אבל איך זה הגיוני ?” המזכירה ענתה לו “פתחו כיתה חדשה כיתה לילדים
שמתקשים” דוד כעס ואמר “אני לא ילד מתקשה אני ילד טוב שמגיע לו להיות פה”
המזכירה נדהמה ואמרה לו “אתה צודק אבל אני לא מחליטה אם הייתי יכולה כבר
הייתי מקבלת אותך” דוד כעס והלך משם בוכה דוד מיד התקשר להוריו כועס ומעוצבן
““למה הם צריכים להיות כאלה מעצבנים” אמא של דוד ניסתה להרגיע אותו אבל לא
הצליחה. דוד היה בדרך הביתה מעוצבן, שדוד הגיע הביתה הוא מיד הלך לחדר
ואמר: ”לשם אני לא חוזר” וטרק את הדלת. אמא של דוד נכנסה לחדר ואמרה לו
בעדינות “דוד יש משהו להגיד לך” “מה” אמר דוד “דוד התקבלת המנהל שמע מה
אמרת למזכירה וראה שאתה עומד על שלך והחליט לקבל אותך דוד שמח.
ומשם הכל היסטוריה.
הסוף