הקרב על הטלפון
צביקלה התעורר בבוקר וישר חיפש את הטלפון.הוא ממש הופתע לגלות שהטלפון לא על שולחנו.אבל הוא חשב לעצמו שימצא את הטלפון אחרי שישטוף פנים.אך נחשו מה,הוא לא מצא את הטלפון.
שעה הוא חיפש את הטלפון לשוא,אגב זה זמן טוב לספר שלצביקלה לא היו חברים,טוב בחזרה לסיפור.בערך בשעה אחת בצהרים נשמעה דפיקה על הדלת.כשפתח צביקלה את הדלת הופיע לפניו חזיר.אה כן,שכחתי לספר לכם,צביקלה הוא צבי שיכול ללכת ולדבר ממש כמו בני אדם,הוא גר ביער מוזר בו כל החיות הן כמו צביקלה במובן האנושי.וגם בעוד מובן,כולם מפחדים מהציד הנורא בוב!.נחזור והפעם באמת לסיפור שלנו.החזיר היה הדבר הכי חמוד שצביקלה אי פעם ראה.כמו חזיר שלקחו ישר מהאגדות.ורדרד עם חוטם חמוד בטירוף ואזניים קטנות וחמודות.צביקלה בא להציע לחזיר להיכנס אבל החזיר דיבר ישר,הוא אמר: “לא יכולתי שלא לשמוע את הצער שלך,כמו כל היער אז באתי לעזור”.
“איך אתה יכול לעזור”? שאל צביקלה.
“ראיתי את הטלפון שלך”
“איפה”
“אצל הציד הנורא מכל, בוב!”
צביקלה והחזיר חשבו איך הם ימצאו את בוב ובסוף הגיעו למסקנה שהם צריכים לשים לציד פיתיון.הם שמו ארנב צעצוע באמצע קרחת יער וחיכו,וחיכו,עד השעה שלוש לפנות בוקר, הם שמעו בום חזק וראו את בובת הארנב הרוסה. בוב נכנס לקרחת היער עם אקדח שלוף.
צביקלה והחזיר ידעו שלא יוכלו לנצח את בוב כשיש לו אקדח,צביקלה לא ידע מה לעשות אבל לפתע החזיר זרק אבן ישר על האקדח והאקדח עף לבוב מהיד.
עכשיו בוב ידע ששמו לו פיתיון,הוא התקדם לעברם וצביקלה שם לב לטלפון שלו תלוי מהחזה השרירי של בוב,צביקלה פחד נורא ולא ידע מה לעשות ואז החזיר קפץ מהשיח והתחיל לרקוד סטפס!
צביקלה לא ידע מה לעשות, הוא יכל לברוח ולהינצל אבל הרגיש שהוא צריך לגונן על החזיר.ואז הוא עשה את הדבר הכי מטומטם שאי פעם עשה,הוא קפץ עם רגליים מכופפות ואז יישר אותן והן פגעו בעוצמה מטורפת בחזה של בוב ובוב התרסק על הקרקע מעולף.
“אוי לא”! קרא החזיר.
“מה קרה”? שאל צביקלה.
“הטלפון שלך נשבר”
“זה כבר לא משנה כי יש לי מישהו אחר שאני יכול לבלות איתו עכשיו”
“באמת,מי”?
“אתה חבוב”
והם חיו בכיף כחברים הכי טובים וחיות היער כבר פחות פחדו מבוב.
