יום אחד הייתי אצל חבר שלי איתן. הוא אמר שדוד שלו, נעם יבוא היום לבית. “למה
אתה מתרגש מאוד??”
“אני לא מתרגש, פשוט נעם אמר לי שיש לו סוד חשוב לספר לי כשהוא יגיע.”
למחרת בביה”ס ראיתי את איתן ורצתי לקראתו, “נו מה הסוד? אני במתח.”
איתן הסתכל לכל הצדדים, לראות שאנחנו לבד ואמר “אתה לא מאמין, דוד שלי חבר
בארגון סודי שפועל למען חלשים ונפגעים, והוא רוצה לגייס אותי וחבר נוסף, שזה
כמובן אתה.”
– “באמת?? אני ממש מתרגש. מותר לי לספר להורים שהצטרפנו לארגון?”
– “לא, אסור שאף אחד ידע.”
– “אבל ההורים שלי ידאגו לי, איך נעשה את זה?”
– “דוד שלי הבטיח שתמיד ישמרו עלינו ונהיה מוגנים, וגם יש שיקוי פלא שמוחק את
הזיכרון לכל מי ששותה אותו, אז לפני משימות ניתן אותו למשפחות שלנו הם ישתו
ולא ישימו לב שנעלמנו…”
– “רעיון אדיר !”
באותו לילה שמעתי דפיקה על התריס. נבהלתי וקמתי לראות מי דופק ואז שמעתי
את איתן אומר “כיפאק היי”, לא הבנתי, ואיתן אמר לי שזאת תהיה הסיסמא
שלנו במשימות.
שאלתי את איתן, “למה באת אלי כ”כ מאוחר?”
הוא ענה לי שיש לנו משימה מיידית.
– “רגע אבל מה עם ההורים שלי?”
– “אל תדאג” ענה איתן, “כל בקבוקי המים שלכם בבית מלאים בשיקוי פלא.”
– “מגניב, יאללה בוא נצא” אמרתי.
כשיצאנו חיכתה לנו מונית, בתוכה ישב נעם. נכנסנו פנימה ונעם אמר לנו שהמשימה
שלנו היא להציל גבאי ביהכ”נס שעלה מבגדאד והביא איתו משם קלפי ספר תורה עתיק
מאד, בן 2000 שנה. הגבאי שומר על הקלפים כבר הרבה שנים ולא מוכן למסור
אותם, והשבוע פרצו אליו הביתה שודדי עתיקות שניסו לקחת את הקלפים אבל הגבאי
הגן עליהם אז השודדים חטפו גם אותו .
הגבאי היה חכם לכן הוא שם שדרים שיקרבו וישלחו אותות למחפשים .
הגענו לבית של הגבאי, משימתנו היא לחפש שלט. ברגע שנמצא אותו הוא יהבהב,
כשהבהובים יהיו לעיתים קרובות זה מראה לנו שאנחנו קרובים, אך אם ההבהובים
נהיים לעיתים רחוקות יותר סימן שאנחנו מתרחקים .
“יש! מצאתי”.
“מצוין גיל” אמר נעם. “עכשיו בואו ונלך בעקבות השלט, שימו לב לכל הכיוונים לראות שאף אחד לא אחרינו”
“אני רואה אותם!” אמר איתן.
נעם נדרך, “כולם להתכופף אני מסביר את התוכנית: גיל אתה מראה להם
את המטבע הם ירצו אותו וירדפו אחרייך, אתה בורח רחוק בינתיים אני ואיתן נחפש
את הגבאי ואת הקלפים. גיל משימתך להרחיק אותם לפחות שעה. אתה מסוגל?”
“כן!” אמר גיל .
“יצאנו למשימה, בואו נגיד תפילת הדרך “.
התקרבתי, הלב שלי פעם בחוזקה אבל ידעתי שזו שליחות חשובה.
“היי אתם שם!” בהתחלה הם לא הבינו מה אני רוצה… הוצאתי את המטבע. כשהם ראו
את המטבע העיניים שלהם נצצו, ואני ידעתי שהמשימה שלי התחילה באמת. חיכיתי
שהם יתקרבו עוד קצת ואז רצתי והם בעקבותי.
“גיל אלוף, בא איתן” אמר נעם .
נעם ואיתן נכנסו לאוהל בעקבות השלט, ומיד מצאו את הגבאי יושב בפינת האוהל
אזוק. מיד הם שיחררו אותו.
“איפה הקלפים?” שאלו נעם ואיתן,
“בואו איתי הם ממש פה”
נעם נכנס לבור מעבר לגדר עם פנס ויצא כשהוא אוחז בידו את הקלפים
מבגדאד.
מכאן כבר הכל היה פשוט, גיל חזר בכוחות עצמו לנקודת היציאה ונועם, איתן והגבאי
עלו על מסוק חילוץ שנעם הזמין.
המשימה הושלמה!
