בס”ד
מגיש: רעי גרסטמן הנקטרינה והתפוח
פרק א’ :בבית משפחת אהרון יש מקרר גדול, במקרר יש מגירה צרה, במגרה יש תפוח אדום גדול ונקטרינה אדומה גדולה. הם היו כל כך דומים עד שחושבים שהם תאומים. יום שלישי מעונן אחד לקח דוד אהרון נקטרינה ובאותו זמן לא ידע דוד להבדיל בין תפוח לנקטרינה אז הוא חשב שמה שיצא לו זה תפוח. “איכס, אני לא אוהב נקטרינה. זה הפרי הכי מגעיל שיש בעולם. שמוליק חברי היקר, אני ביקשתי תפוח יצא לי נקטרינה!”. שמוליק ודוד לא היו חברים יותר, בגלל ששמוליק אהב נקטרינה ודוד לא.
פרק ב’: יום חמישי קיצי אחד באה תמר אהרון למקרר. תמר בת 8, יש לה שיער בלונדיני ועיניים כחולות. בדרך כלל היא לובשת חולצה ורודה וחצאית שחורה. תמר ביקשה שיצא לה נקטרינה היא אוהבת רק נקטרינה. זה הפרי האהוב עליה. היא הושיטה יד אל המקרר. ויצא לה תפוח. היא לא שמה לב שזה תפוח הרי התפוח והנקטרינה ממש דומים. “אייו, זה תפוח! אמא ,יצא לי תפוח אבל רציתי נקטרינה.” “אוי ואבוי, מה נעשה שהם כל כך דומים?” אמרה- שאלה אמא.
פרק ג’: במשפחת אהרון יש גם ילד שקוראים לו יהודה. יהודה בן 11. יש לו שיער שחור, עיניים חומות ובדרך כלל הוא לובש חולצה ירוקה משובצת ומכנסיים חומים. יהודה ניגש למקרר, הוא היה בטוח שייצא לו נקטרינה, ויצא לו תפוח. הוא אהב את שניהם, גם נקטרינה וגם תפוח, אבל באותו זמן התחשק לו נקטרינה. לתפוח לא היה לו זמן עכשיו, תפוח הוא קשה, גם באותו זמן הייתה לו שן מתנדנדת, שן טוחנת מתנדנדת. יהודה לקח את הפרי מהמקרר ונתן בו ביס. הוא השמיע צעקה כאשר נפלה לו השן, מסתבר שזה היה תפוח גדול וקשה, במקום נקטרינה.
פרק ד’ :”אמא”, באו בתלונה שלושת האחים, דוד, תמר ויהודה. “אי אפשר להמשיך כך” אמר יהודה. “נכון, זה כל כך מעצבן”, הסכימה תמר. “רגע רגע , אפשר לשאול, על מה אתם כל כך מתעצבנים בכלל?” שאלה אמא. “על התפוחים והנקטרינות” אמר דוד ולאחר המשיך, “תמיד כשאני רוצה נקטרינה יוצא לי תפוח. וכשרוצים תפוח יוצא נקטרינה. זה כל כך מעצבן”. אמא חשבה קצת על הבעיה, ולאחר מכן ענתה: “אז מה הבעיה? פשוט נקנה לכם תפוחים ירוקים. ככה רואים כשרואים ירוק זה תפוחים, וכשרואים אדום זה נקטרינות. הבנתם ילדים?” “כן, תודה אמא!” ענו שלושת הילדים בבת אחת.
מאז ועד היום, בבית משפחת אהרון יש מקרר גדול. במקרר יש מגירה צרה. במגירה יש תפוחים ירוקים ונקטרינות אדומות. כך נפתרה בעייתם הגדולה של משפחת אהרון. עכשיו משפחת אהרון מאושרים. הם חזרו לאהוב את הנקטרינות והתפוחים, הם כבר לא כועסים עליהם. כבר אין להם תפוחים אדומים, יש להם תפוחים ירוקים.
פרק ה’ : כשבאה חברה לתמר וביקשה תפוח, תמר אמרה לה “בשמחה, יש לנו תפוחים ירוקים בגלל המקרה הזה”. ואז היא התחילה לגולל את סיפורה בפני החברה. כך גם קרה לדוד ויהודה כשבאו אליהם חברים וביקשו נקטרינה או תפוח. הם פשוט סיפרו את סיפורם המלא ולא החסירו אף פרט.
