הקורונה המרשעת

זה היה בלילה מרוב התרגשות של הטיול שהולך להיות מחר נרדמתי מיד ונחשו על מה חלמתי, חלמתי שהקורונה מספרת לי סיפור חלמתי שהיא אומרת לי מה שהולך לקרות מחר היא אמרה לי כך:” מחר אני הולכת להגיע לארצכם” לא הבנתי מי זאת קורונה? ומה זה בכלל? חיכיתי עד מחר, ובבוקר קיבלתי הודעה שהקורונה התפרצה ובגלל זה יש סגר ולא רק זה גם ילדה מהכיתה שלי חולה במגיפה המוזרה הזאת הרגשתי עצובה, נורא חיכיתי ליום זה ועכשיו אנחנו בזומים מעצבנים, חבל. בזום הראשון המורה הסבירה מה היא הקורונה היא אמרה שהקורונה היא מגיפה ושהיא תכף תעבור. המורה חשבה שהיא צודקת אבל היא לא. ביום האחרון של הסגר אמרתי לאימא שאני לא זוכרת מי החברות ואיזה כיתה אני ומי מורתי? אני רק זוכרת את קורונה שמסתובבת בעולם  ומדביקה אנשים ולעיתים מגיעה לי לחלום. אימא ליוותה אותי לבית הספר וכשהגעתי נפגשתי אם כל החברות שלי שמחתי מאוד לפגוש אותם. אפילו שלא כל כך זכרתי איך קוראים להם שיחקתי איתם השתלבתי כל כך טוב עד שלא שמתי לב שכבר נגמר היום . כשחזרתי הביתה ספרתי לאימא כמה כיף היה לי בבית הספר ושלא הפסקתי לכייף המורה עשתה לנו שיעורים שבהם היא לימדה אותנו על הקורונה.