בס”ד
יום שישי המיוחד באתי לכיתה ביום שישי ואני רואה שרק אני ואופיר נמצאים בכיתה.
התיישבנו ליד המחשב ושחקנו במשחקי המחשב עד שהגיעה המורה.
לא הבנו מדוע אף אחד מהחברים לא הגיע עדיין לכיתה .היה לנו מאוד עצוב. שאלנו את המורה למה כולם מאומתים ונשארו בבית?
המורה ענתה: חלק היו צריכים להגיע לבית הספר. מה קרה? אולי נחכה עוד קצת , בינתיים התחלנו להתפלל סיימנו את התפילה ועדיין החברים מהכיתה לא הגיעו. המורה שלחה אותנו לספריה לבחור ספר לקריאה אני בחרתי ספר ששמו וניל על המצח ותות על האף כתב מאיר שלו וחברי בחר לקרוא בספר ענונת של טום ליכטנהלד. ישבנו קראנו היה כייף לשמוע איך החבר קורא .
פתאום חשבתי על בית הספר כמעט ואין תלמידים אבל חשבתי איך אני יכול לעזור לא יכולתי לעצור את הנגיף וזה התפשט וגם אני לא הגעתי לבית הספר כי הייתי גם מאומת לא הרגשתי טוב ולא היה לי כח לעמוד וללכת
אחרי שבוע באתי לבית ספר ללמוד אני ממש התגעגעתי לכל החברים אני מתפלל שזה יגמר במהרה וכולנו נחזור לבית הספר.
