משפחת קופים גרו ביער, אמא קופה, אבא קוף ושני קופים ילדים.
ביער היו גרים עוד כמה חיות. היו משפחות קופים, ארנבים, סנאים, קנגוריים, דובים,
נמרים, אריות, תוכים, ציפורים ועוד. כולם היו חברים ודואגים אחד לשני.
יום אחד נשמעו רעשים חזקים ואף אחד לא הבין מה קורה ביער.
עפו הציפורים מעל כדי לראות מה קורה ומה מקור הרעשים. הן ראו מכונות גדולות וטרקטורים.
חזרו הציפורים ואמרו: “כולם לברוח, הורסים את היער”.
כל החיות נבהלו ולא ידעו מה לעשות. אמרו הקופים הילדים להוריהם: “אמא, אבא מה
נעשה”? ואמא ואבא הקופים אמרו “אל תדאגו, הכל יהיה בסדר”.
אבא קוף ואמא קופה חשבו מה הם יכולים לעשות כדי לגרום לאנשים להפסיק ולא
להרוס להם את היער. הם הציעו שהחיות יפחידו את האנשים עם המכונות וכך האנשים יברחו ולא יהרסו להם את היער.
כל הנמרים והאריות יצאו מהיער, פנו לכיוון האנשים, החלו לשאוג ושרטו את הדלתות עם ציפורניהם.
האנשים נבהלו מאוד, עצרו את המכונות ולא ידעו מה לעשות.
ופתאום הגיעו כל הקופים, הציקו לנמרים והאריות, משכו אותם וגרמו להם להתרחק מהאנשים
ולעזוב אותם. הנמרים והאריות הלכו משם והאנשים נרגעו, חיבקו את הקופים והודו להם.
הם הבינו שהיער הוא הבית של הקופים ולא רצו להרוס להם את הבית.
האנשים החליטו לבנות את הבתים שרצו במקום אחר ולא להרוס את היער.
וכך היער והבית של הקופים ושאר החיות ניצל. כל החיות שמחו ואמרו לקופים: “כל הכבוד,
איזה חכמים אתם , בזכותכם היער שלנו ניצל”. ועשו חגיגה לכבוד הקופים.
כל החיות המשיכו לחיות ביער ביחד, שמחים ומאושרים.
