לפני שנים רבות בארץ המיסטית אלדוריה, חי קוסם צעיר ומוכשר בשם אוריון.
אוריון היה ידוע למרחקים ביכולותיו הקסומות יוצאות הדופן ובטוב לבו.
הוא הקדיש את חייו לשימוש בכוחותיו לטובת הכלל ולעזרה לנזקקים.
בוקר שטוף שמש אחד, כשאוריון למד ספרי לחשים עתיקים במגדלו הנעים, נכנסה דרך הדלת כפרית במצוקה בשם לילי.
היא רעדה מפחד, עיניה פעורות מרוב ייאוש.
לילי הסבירה שארצם האהובה תחת איום על ידי דרקון אימתני בשם דראגון.
ללא היסוס, אוריון הבין שחובתו להגן על תושבי אלדוריה מפני האיום העומד בפניהם.
הוא אסף את האומץ ואת חפציו הקסומים ויצא למסע כדי למצוא את המאורה של הדרקון ולשים קץ לשלטון האימה של דראגון.
אוריון נסע דרך יערות עבותים, הרים תלולים וחצה נהרות עצומים, כל זאת תוך כדי חידוד כישוריו הקסומים.
לאורך הדרך הוא נתקל באתגרים שונים ועזר לנזקקים, זכה לכבודם ולהכרת תודה.
הוא הציל קבוצת נוסעים מסופה משתוללת, ריפא יצור קסום ואפילו הגן על כפר מפני להקת גובלינים שובבים.
לבסוף, לאחר שבועות של חיפושים, אוריון גילה את הכניסה למאורה של דראגון החבויה עמוק בתוך מערה חשוכה ומבשרת רעות. עם נחישות בעיניו ומטהו מוכן, הוא נכנס לתוך מערת הדרקון.
בתוך המערה, אוריון התמודד עם מלכודות רבות שטמן הדרקון, שבחנו גם את יכולתו הקסומה וגם את שכלו. אבל אוריון נשאר דבק במטרתו, ולא איבד את אמונו להחזיר שלום לאלדוריה.
הוא השתמש בכישופיו כדי לעצור את נשימתו הלוהטת של הדרקון, כישף חפצים כדי להגן על עצמו מפני ציפורני הדרקון, והערים בחוכמה על מלכודותיו הערמומיות.
לאחר קרב קשה וארוך, אוריון הצליח להחליש את דראגון ולכבול אותו בלחש רב עוצמה.
עם זאת, במקום להביס את הדרקון, הוא הבין שדראגון הוא בסך הכל יצור לא מובן שפועל מתוך פחד ובדידות.
עם חמלה בלב ניגש אוריון אל הדרקון הפצוע ואמר לו מילים מרגיעות.
הוא הסביר שאנשי אלדוריה רק חיפשו שלום והרמוניה והציעו לו ידידות.
דראגון נגע בטוב ליבו של אוריון, ודראגון קיבל את הצעתו והסכים להגן על אלדוריה במקום להטיל עליה אימה.
השמועה על גבורתו וחמלתו של אוריון התפשטה ברחבי הארץ, והוא הפך לדמות נערצת בקרב אנשי אלדוריה, וכולם חיו באושר ובאושר עד עצם היום הזה.
