הצמיד

הצמיד

יום אחד רותי הלכה לבית הספר ופתאום היא רואה צמיד פנינים נוצץ. רותי עוצרת ומרימה אותו
בזהירות. היא חושבת מה לעשות, חושבת וחושבת ובסוף מחליטה: כשאחזור מבית הספר אשאל
את אימי מה כדא י לעשות.
רותי ממשיכה ללכת. כשהיא מגיעה לכיתה היא מגלה שהיא הגיעה בזמן, ‘איזה כיף !’ היא חושבת
לעצמה. אחרי כמה דקות המורה של רותי נכנסת לכתה ומתחילה את השיעור.
רותי לא מצליחה להתרכז בשיעורים, היא חושבת על הצמיד: ‘של מי הוא? למה ה’ זימן שדווקא
אני אמצא את הצמיד?’.
בסוף היום רותי ממהרת הביתה. היא במתח מה אמא תגיד לגבי הצמיד. היא מגיעה הביתה ואמא
מקבלת אותה בחיבוק חם ואוהב ושואלת א ת ר ותי איך היה בבית הספר. רותי מנופפת בצמיד
ומספרת לאמא איך היא מצאה אותו ושואלת אותה מה כדאי לעשות.
אמא אומרת לרותי שכדאי להכין שלט של השבת אבדה. הנה השלט שרותי הכינה:

השבת אבדה
נמצא צמיד פנינים
לפרטים: רותי .0558421396

רותי מראה לאמא את השלט שהכינה. אמא אומרת שזה שלט מקסים ושמחר בדרך לבית הספר
רותי תתלה את השלט איפה שמצאה את הצמיד.
למחרת בדרך לבית הספר רותי תלת ה את השלט שהכינה. גם היום רותי לא הצליחה להתרכז
בשיעורים היא הייתה במתח : מי יתקשר אליה? מתי זה יקרה?
בסוף היום רותי חזרה הביתה ואכלה את המרק שאמא הכינה.
כעבור כמה ימים לרותי אזלה הסבלנות. למה אף אחד לא מתקשר? אולי היא סתם מחכה ובאמת
אף אחד לא יתקשר אליה?
ולפתע רותי שומעת את צלצול הטלפון. היא עוזבת את כל המחשבות והשאלות שהתרוצצו לה בראש
בלי הפסקה ורצה לענות.
“הלו ” אמרה רותי.
“שלום” ענתה אילה חברתה של רותי מבית הספר. ” את לא יודעת מה קרה לי!” סיפרה אילה בקול
עצוב. “אבד לי צמיד הפנינים הלבן שסבתא שלי קנתה לי לכבוד יום הולדתי. הוא היה מאוד מאוד
יקר! והוא אבד!”

“מתי הוא נאבד לך?” שאלה רותי את אילה.
“ביום רביעי ” ענתה אילה.
“אל תדאגי ” הרגיעה אותה רותי “בדיוק ביום רביעי מצאתי צמיד בדיוק כמו שלך ולקחתי א ותו
איתי ואפילו הכנתי שלט של השבת אבדה. את רוצה לבוא אלי עכשיו ולקחת את הצמיד שלך?”
“כן! כן!” קראה אילה בקול עליז ונתקה את השיחה.
כעבור כמה דקות נשמעה דפיקה בדלת ורותי מיהרה לפתוח. זאת ה ייתה אילה. רותי הזמינה את
אילה להיכנס. אילה נכנסה. רותי הגישה לא ילה כוס מים והלכה להביא לאילה את הצמיד. רותי
הביאה לאילה את הצמיד. ” תודה רבה !” קראה אילה בהתרגשות.
אילה נשאר ה עוד קצת בבי ת של רותי והן שיחקו ונהנו מאוד, ובסוף אילה נפרדה מרותי וחזרה
לביתה בשמחה רבה!
וגם רותי שמחה מאוד כי היא קיימה מצוות השבת אבדה! וגם כי היא שימחה את חברתה אילה!