יומני היקר ארצה לספר לך מה קרה לי לפני כמה ימים ,ספרתי לך שהצמיד שקבלתי מאימי
לפני המקרה נגנב.
אני ורומי יצאנו לחקור תלמידים כדי לגלות מי גנב אותו? לפני כמה ימים ביקשנו מהמזכירה
להודיע בכריזה של בית הספר שאם מישהו ימצא צמיד הוא יביא אותו למזכירות, תיארנו לה את
הצמיד שמי שימצא צמיד ידע אם זה מה שאנחנו מחפשות הצמיד בצבע זהב עם פנינים שיחזיר
אותו למזכירות בבקשה זה מאוד מאוד חשוב ללבי תודה .
אחרי כמה ימים אף אחד לא בא הייתי עצובה , רומי אמרה: “לא נורא אם הם לא מחזירים יפה הם יחזירו בכוח , אף אחד לא גונב מהחברה שלי”. בהתחלה חקרנו את הכיתה שלנו חקרנו אפילו את החברות הכי קרובות שלי שידעתי שלא יעשו זאת בחיים אבל אסור לקחת סיכון. לאף אחד לא היה שמץ על הצמיד .
שוב הייתי עצובה רומי אמרה: “עוד לא חקרנו את כולם מחר נחקור את כולם” אבל לאף אחד מהם לא היה מידע.
התחלתי לבכות חשבתי שבחיים לא אמצא את הצמיד לא סיפרתי לאף אחד על אמא שלי
והחלטתי לספר לרומי על אמא שלי ועל הצמיד כשסיפרתי לה מה קרה לאמי היא ממש פחדה
ופתאום שסיפרתי לה שהצמיד זה הזכר האחרון שלי ממנה היא הייתה חייבת ללכת היא רצה
מהר אבל לא לבית שלה. כשסיימנו את הלימודים הלכתי ובבית התקשרתי ושלחתי לה הודעה היא לא ענתה והתחלתי לדאוג הלכתי לבקר אותה אם היא יצאה מבית הספר אולי היא חולה הלכתי לביתה היא גרה בבית פרטי הוא ענקי כמו ארמון כשדפקתי על הדלת מישהו זר פתח לי שאלתי איפה רומי חשבתי שהוא דוד שלה אבל הוא אמר שהיא הייתה גרה כאן לפני כמה ימים לא הבנתי מה קורה חזרתי לבית גם עצובה וגם מבולבלת לא מצאתי את הצמיד אבל מה
קורה עם רומי אנחנו לא מסתירות דבר אחת מהשנייה .
למחורת בבוקר רציתי לשאול את רומי מה קרה אתמול אנחנו תמיד הולכות ביחד לבית הספר
אבל היא לא הגיעה לנקודת המפגש. בבית הספר היא התנהגה מוזר ובקושי דיברה חקרתי לבד את הילדים ולאף אחד מהילדים לא היא מידע במשך 3 ימים. לאחר 3 ימים עצרתי את רומי ומשכתי אותה למקום המפגש שלנו אמרתי לה :”רומי תספרי לי כל מה שקורה” היא אמרה מה לספר?
“את לא עונה ומסננת אותי את עברת דירה ולא סיפרת לי מה קורה?”
“טוב, פיטרו את ההורים שלי מהעבודה והם לא יכולים להחזיק את כל הבית עם 8 אחים לכל אחד יש חדר משלו וטלפון וההורים שלי לא יכולים יש הרבה מאוד הוצאות ל8 אחים אני מצטערת שהתנהגתי ככה.” “זה בסדר חבל שלא אמרת לי הייתי עוזרת לך. תודה ויש עוד דבר אבל תבטחי שנישאר חברות ?”
מיד אמרתי “כן לא משנה מה יקרה אני יעזור לך.”
“תודה אז לגבי הצמיד אני גנבתי לך אותו.”
“מה ,למה שתעשי לי את זה ?רציתי למכור את הצמיד לעזור להורים שלי אבל לא הייתי צריכה לעשות זאת, סליחה .”
“אני לא מצדיקה אותך אסור לגנוב אבל אני סולחת לך את החברה הכי טובה שלי” . התחבקנו היא החזירה לי את הצמיד ושתינו בכינו, אסור לגנוב אבל חשוב לסלוח ולמחול.
וזה המסר.
