“איזה בלאגן!!!!!!”… היי אני נועה מתל אביב בת 11 והבית שלי פשוט הפוך! יש לי ארבעה אחים, שלוש אחיות, שני כלבים, שלושה חתולים ותוכי. בכל מקום יש גרביים מלוכלכות, סוודרים, צעצועים וציורים של שירה אחותי הקטנה… בקיצור מלא בלאגן. בכל פעם שאמא מבקשת מאיתנו לסדר את הבית אנחנו מוצאים דרך להתחמק, אבל בפסח כבר אין לנו ברירה. יום אחד בהכנות לפסח מצאתי במקלט פתח. לא הבנתי איך לא ראינו את זה עד עכשיו! “הי נועם את יודעת מה זה?” שאלתי את אחותי התאומה. “מה זה מה?” שאלה בזמן שניקתה את הארון. “מה זה הפתח הזה” עניתי. הסתכלנו זו על זו במבט תוהה. “אין לי מושג בחיים לא ראיתי את זה” ענתה. “נועה ונועם אמא קוראת לכן” קרא איל אחי הגדול. “שנייה אנחנו באמצע” עניתי בזמן שאני ונועם בחנו את הפתח. “רגע מה אתן עושות?” שאל איל. “טוב נגלה לך אבל אל תגלה לאף אחד” אמרה נועם. “או קיי עכשיו אתן ממש מלחיצות אותי!!” אמר בלחץ. “מצאנו פתח סודי!” אמרנו בהתלהבות. “מצאתן מה?” הזדעזע איל. “פתח סודי!!” אמרנו פה אחד. “מה אתן חושבות שזה?” “אנחנו לא יודעות” אמרתי. “אמא אמורה לרדת לכאן בזמן הקרוב?” שאלה נועם. “אני לא חושב…” ענה איל. “את חושבת על מה שאני חושבת?” שאלתי. “חייבים” אמרה נועם. “אולי תשתפו אותי גם שאני גם אחליט” אמר איל. “מה אתה חושב שאנחנו חושבות?” שאלתי. “להכנס לבדוק מה יש שם כאילו דה” השלימה אותי נועם. “זה לא קצת מסוכן?!” חשש איל. “לא נו אל תדאג רק לבדוק מה יש כאן” אמרה נועם. “אבל יש כאן מלא בלאגן!” אמר איל. “נו הכל טוב אנחנו נסתדר אתה סתם מנסה להתחמק!” אמרתי. “טוב נו שיהיה”… אז נכנסו פנימה. “או קיי יש פה מלא בלאגן” הזדעזעה נועם “מסכימה איתך לגמרי!” אמרתי. “איי איל אתה מכאיב לי!!” “ואת מושכת לי בשיער!” אמרתי. “טוב נו יאללה בואו נבדוק כבר מה יש פה” אמר איל. “מה שיש פה זה מלא בלאגן… אווץ’ דרכתי על לגו!” אמרתי. “הי איל תראה הנה ציורים שלך מהגן” “אוי אל תזכירי לי את זה, זה היה סיוט, כל הילדים בגן צחקו על זה” אמר איל. “חחח… מה אתם חושבים שיש פה?” שאלתי. “אני חושבת שיש פה איזה ארץ קסומה!” אמרה נועם. “מה את שירה, חחחח” אמר איל. “כן, אז מה אתה חושב שיש פה?” שאלה נועם בהתגאות. “אני חושב שיש פה מעבדה סודית!” ענה איל. “כן ממש חחח… (בציניות)” אמרה נועם בצחקוק. “טוב אולי תפסיקו לריב ותסתכלו לאן אתם הולכים כי נראה לי שהגענו!” אמרתי. “רגע אז מה בעצם יש פה?” שאלה נועם. “לא יודע” ענה איל. “רגע זה לא נראה כמו הרחוב שמחוץ לבית?!” שאלתי. “כן, רגע אז בעצם זאת הייתה יציאת חירום?” שאלה נועם. “מסתבר שכן, טוב נו בואו נעלה מהר הביתה שאמא לא תראה שנעלמנו” הופתע איל לגלות. ולא תאמינו מה ראינו כשחזרנו הביתה…….. הבית עדיין היה מבולגן! טוב אני צריכה לחזור לנקות אז ביי!!
סוף!!!
