”אוף!” קרא אייל כשחזר מבית הספר. הוא זרק את התיק ונשכב על הספה.
“מה קרה”? שאלה אימא, ”המורה הביאה לנו פרויקט מה זה מעצבן, כל ילד צריך לעשות מעשה טוב ולצלם למורה. לכל הילדים בכיתה יש רעיון ורק לי אין”. “מה הבעיה? בטוח תמצא משהו אולי תאכיל את חתולי הרחוב”?
”ערן כבר עושה את זה”.
“אולי תשטוף את המכוניות של השכנים?” הציעה אימא.
”אורן כבר עושה את זה ותום מוציא כלבים לטיול, נדב עושה בייביסיטר ויוני שוטף חדרי מדרגות ורק אני לא יודע מה לעשות!”
“אולי תעזור יותר עם אחיך הקטן?”
נו באמת אורי רק בן שנה וחצי הוא לא צריך עזרה, חשב אייל. בלילה, אייל חיפש בנרות כמעט עד אור הבוקר וכשעלה לו רעיון אורו עיניו ”יש לי רעיון ” אמר לאביו ”פתח פיך ויאירו דבריך” ענה אביו.
“אני אוציא לאור סרטון ובו אבקש מאנשים שיכתבו לי איזה מעשים טובים הם עושים וכך אראה עד כמה יש צורך במעשים טובים” ענה אייל. אביו נתן אור ירוק ואמר שזו יוזמה נהדרת. באותו יום חזר אייל הביתה במהירות האור כדי לבדוק עם הגיעו תשובות. “לא” בישרה לו אמו. אבל למחרת הגיעו חמישה סרטונים.
אחד מהם, שלח ילד שאמר שעזר לאמו עם אחותו הקטנה. אחד שלחה ילדה שסדרה את חדרה, על השאר אייל דילג. ביום שלמחרת אייל קיבל עוד 10 סרטונים. אייל סיפר למורה את היוזמה בכיתה, והמורה שבחה את אייל והוא שמח מאוד. לאור הדברים שקרו אייל המשיך את היוזמה ולמחרת, לאחר שאמו העירה אותו בברכת בוקר אור, ולאחר בית ספר הלך אייל לנדב ושיחק עד האור האחרון בשמיים. אז הלך אייל לביתו ופנסי הרחוב האירו באור יקרות כמו אבני חן. למחרת קם אייל עם אור ראשון כדי לבדוק עם שלחו עוד סרטונים ולהפתעתו ראה שמישהו שולח תגובות רעות וכאילו נותן אור אדום ליוזמתו. אייל התעלם והלך במהירות האור לבית הספר והתנהג יפה עד שהמורה שבחה אותו בביטוי “אור לגוים” שפירושו דוגמא ומופת. אייל המשיך להאיר פנים עד סוף היום והלך לביתו שם ראה שהתשובות הרעות נפסקו. אייל שמח ואז רץ לחברו שחיכה תחת לפנס מפיץ אור שהבליט אותו ושיחקו במונופול עד שהיה צריך ללכת. אייל שמח לשמוע ולראות כמה מעשים טובים אנשים עושים- קטנים וגדולים.
