בס”ד
ה”פספוס” שלי
פעם אחת היתה ילדה עם חיים מאושרים שמחים כיפיים, כל מה שתדמיינו. היתה לה אמא עם עבודה חשובה מאוד והיא הרוויחה דרכה הרבה כסף, ולכן הילדה היתה עשירה. אבא שלה הוא מומחה בטיולים והוא לקח אותה להרבה לטיולים. לילדה לא היו אחים אבל אמא שלה בהריון.
ציחצחתי שיניים, הלכתי למיטה וחיכיתי לאבא שידבר איתי על הטיול הבא. חיכיתי הרבה זמן וסוף סוף אבא בא. אבא אמר לי שנלך עוד שבועיים לשבוע בארצות הברית ולא ידעתי מה לומר. התחלתי לשמוח, לקפץ, לרוץ ולדלג עד מאוחר מאוד.
בבוקר התעוררתי מאוחר מאוד בגלל שהלכתי לישון מאוחר (כי השתוללתי). הגעתי לבית הספר מאוחר, ולכן לא הייתי בשיעור הראשון ולא שמעתי את מה שהמורה אמרה בשיעור הראשון. חברים שלי סיפרו לי בהפסקת אוכל מה שהיא אמרה: יום הכיף הגדול של השנה יהיה ביום רביעי עוד שבועיים. כולם שמחו והתרגשו ורק אני ממש ממש רציתי לבכות כי עוד שבועיים ביום רביעי אני בקצה העולם! רק בכיתה ו יש את היום הכיף הגדול של השנה. רק בכיתה ו מכינים ריקוד לכל בית הספר וגם מי שבכיתה ו אחראי על התחנות.
חזרתי הביתה עצובה מאוד ניסיתי לשכנע את אבא שידחה את הכרטיס, אבל אבא לא הסכים בגלל שזה כרטיס יקר מאוד. עניתי לאבא “אבל אנחנו עשירים” אבא ענה “זה כרטיס כל כך יקר, שאפילו לנו זה יקר מאוד”. אפילו שאבא אמר את זה ניסיתי לשכנע את אבא אבל הוא לא נתן לי לבטל את הכרטיס.
הגיע היום שהייתי צריכה לטוס. זה היום העצוב מימי, רציתי לבכות אבל לא מול אבא. זה היה מעצבן. טסנו 11 שעות. היה מגניב וכיף ומשעמם ומעייף באותו הזמן! היתה טלויזיה על הכיסא שמלפניך. ראיתי הרבה סרטים, ובירידה כאב לי האוזניים אז אבא נתן לי מסטיק. המונית לקחה אותנו למלון כדי לנוח קצת.
יום למחרת התעוררתי ואני ואבא הלכנו לבית קפה לאכול ארוחת בוקר. היה מאוד טעים. אחרי זה הלכנו ללונה פארק בקרבת מקום. גם שם היה מאוד כיף. אכלנו בלונה פארק (מזל שהאוכל היה כשר, אחרת היינו צריכים ללכת למסעדה אחרת, ולא היה לי כוח, וחוץ מזה האוכל היה טעים).
למחרת הלכנו לניו יורק. גם שם היה מאוד כיף. יום אחר כך, הלכנו לסרט ולחדר בריחה, ובאותו לילה הלכנו לקאמפינג ועשינו מדורה. גם ביום הזה, היה כיף. יום אחר כך, התעוררתי מאוחר אבל עם מצב רוח גרוע מאוד. הייתי גם עצבנית כי אני לא ביום כיף הגדול של השנה בבית הספר. גם המיטה לא היתה נוחה. היום, אנחנו הולכים לפארק מים כמעט הכי גדול בעולם. מה שהכי חיכיתי לו מכל הטיול. לא רציתי לבוא, אבל אבא הכריח אותי כי הוא רצה שיהיה לי כיף, אז הלכתי בסוף. היה כיף! מזל שאבא חייב אותי, אחרת לא הייתי יודעת מה אני מפספסת.
בערב, ארזנו את הקאמפינג ואת הדברים שלנו ונסענו. היה בערך אותה חוויה כמו בהלוך, רק הפעם יצאתי עם חיוך על הפנים. נחתנו בחמישי בבוקר. כשחזרנו, ישר נתתי לאמא חיבוק ואמרתי לה תודה על הכסף. בראשון, חברות שלי אמרו לי, שבסוף הם לא עשו את הריקוד והמורים היו אחראים על התחנות ולא היה כיף. אז אמרתי לעצמי שפארק מים כמעט הכי גדול בעולם זה הרבה יותר כיף.
המסר של הסיפור הוא: הכל לטובה!
