טים היה פיל רגיל אבל הוא תמיד התלונן, פעם אחת על זה ופעם אחת על זה. רגע, רגע, למה אני אומרת על זה, על זה ועל זה? כי היה דבר אחד בעצם, שהוא התלונן עליו והוא היה הציפורים.
למה הוא היה מתלונן עליהן? הו, זו שאלה טובה. הוא התלונן עליהן בגלל שהציפורים תמיד היו מצייצות לו כל הזמן. ולא רק לו, אלא לכל העדר. והעדר לא התלונן, אבל טים היה עקשן.
יום אחד אמר טים למשפחתו ולכל העדר שנמאס לו ומחר ואפילו אולי היום הוא הולך לעזוב. רבים מהעדר ניסו לשכנע את טים לא לעזוב, כי עובדה שכל העדר לא מתלונן, אבל טים היה עקשן, ואמר במאוחר ובמוקדם, אני עוזב. ובאמת לקראת הצהריים, לא ראו את טים.
ואיפה היה טים? טים היה ביער. הוא חיפש בית חדש.
בדרכו הוא פגש בצב, הצב שאל אותו למה פיל קטן כמוך נמצא בשעה מאוחרת כל כך ביער? טים לא ענה, אבל הצב שם לב וחזר על מה שאמר. טים הבין שאם לא יענה הצב ישגע אותו(כמו הציפורים), לכן ענה ואמר כך: כי אני מחפש בית חדש. הצב שאל את טים, שאלה שניה, וכנראה גם האחרונה.. כי טים החליט לעזוב את המקום, הצב הבין את זה ומיהר לדבר ושאל את טים, למה לך? טים ענה לו על השאלה האחרונה, כי נו אתם יודעים, וכך אמר, או יותר נכון ענה: כי בבית הקודם הציפורים שיגעו לי את השכל, ומיד אחרי שענה, הלך, כדי לא להיות עם הצב עוד.
הוא הלך לו, והלך. לקראת שמונה בערב הוא שמע את קולו של הצב, ומיהר אך לא התרחק וכבר ראה מולו את הצב. הצב אמר בקולו העדין, אני סוחב את ביתי ולמרות שיש לי כאבים, אני לא רוצה לעבור בית. טים ענה לו קצת בחוצפה, תעזוב אותי! אמר בקול. ומייד ברח ונעלם כאילו בלעה אותו האדמה.
טים הלך למערה ששם גר דודו, גם כדי להיות מוגן עם מישהו שהוא מכיר, וגם לא להיפגש עם הצב. גם דודו ניסה לשכנע אותו להתעלם מהציפורים, ולחזור למשפחתו. אך טים עמד בהחלטתו. בבוקר שב לחפש בית חדש. הוא יצא לדרכו לתוך היער, ופתאום פגש בציפור קטנה. טים, טים קראה הציפור הקטנה. טים לא הבין איך היא יודעת את שמו, אך הציפור הבחינה בכך ומיד הסבירה לו. היא אמרה דודך שגר פה עשרות שנים, סיפר לי עליך, וכשראיתי אותך, קראתי לך. אולי תשחק איתי? טים חשב לרגע, והחליט להצטרף למשחק עם הציפור הקטנה. לאחר ששיחקו זמן רב, טים עצר לחשוב, הציפור לא הבינה והתחילה לעוף. אבל טים סימן לה להישאר. טים חשב עוד קצת, והסביר לציפור, אם אני יכול לשחק איתך, אולי גם עם הציפורים בבית שלי אוכל לשחק. אחרי עוד קצת מחשבה אמר, את הסברת לי שציפורים לא הכי גרועות וצריך פשוט להבין אותן. הוא חזר לדודו ואמר לו בקול נרגש, אני חוזר לעדר. הוא ארז ומלווה בדודו חזר אל העדר, ואל משפחתו. כאשר הגיע, רץ אל משפחתו וסיפר את כל מה שקרה לו, את הסיפור, הפיל טים והציפורים.
