היום הראשון ללימודים שלי בכיתה ה’, אח שלי יהב יתחיל היום גן חובה.
שלום קוראים לי ניר אני לומד בכיתה ה’ ואח שלי הקטן מתחיל היום גן חובה ואני מפחד שיציקו לו, אבל אני בטוח שבסוף יהיה בסדר. וכך הסיפור מתחיל:
אני בדרך לבית הספר בתחילת השנה, אני חושב לי מחשבות איך ומה יהיה. נכנסתי לבית הספר והתחיל השיעור. כשהיה צלצול לצאת להפסקה אני ועוד מספר ילדים יצאנו לשחק כדורגל.
במהלך המשחק אני נופל ומקבל מכה חזרה ביד ואני יודע שאספיק לשחר כדורגל למשך שבוע כדי שהיד לא תקבל מכה. היה לי קשה לא לשחק, אז היו פעמים שניסיתי לשחק בזהירות. חברים שלי דאגו לי ולא נתנו לי לשחק כדי שאוכל לשמור על היד. אבל מידי פעם הצלחתי לשכנע אותם.
באחת הפעמים שהצלחתי לשכנע אותם קיבלתי מכה חזקה וכמעט שברתי את היד. כשזה קרה הפסקתי לשחק, הבנתי וגם החברים הבינו שכדאי לי להפסיק לשחק.
ישבתי בצד ובסוף ההפסקה הרגשתי טוב יותר.
הבנתי שהחברים בבית הספר שלי דואגים לי ואוהבים אותי.
אנחנו שלושה אחים, שחר הגדול, אני האמצעי ויהב הקטן. אני מאוד דואג לאחי הקטן שאף אחד לא יציק לו. בשנה הבאה יהב יעלה לכיתה א’ והייתי מאוד רוצה שהוא ילמד איתי בבית הספר. אני יודע שאני אהיה איתו רק שנה אחת וזה ממש לא הרבה אבל זה גם טוב. לפחות אני אהיה איתו כשיתחיל את בית ספר ויוכל לעזור לו.
חשוב לי שאח שלי יהיה בבית ספר ששומעים את כל מה שיש לתלמידים להגיד, שתמיד יש מי שמקשיב לך ויש לי לפנות, גם כי דואגים שם לכולם. אם צריך עזרה עוזרים לך כל צוות החינוך, אם קיבלת מכה דואגים לך. תמיד יש מישהו שיעזור לך בכל מה שצריך. כמו שתמיד עזרו לי גם החברים שלי וגם המורים שלי, כך יהיה תמיד מי שיעזור גם לאחי.
לכן אני רוצה שאח שלי ילמד איתי בבית הספר, אני מקווה שזה מה שיחליטו ההורים שלי.
מקווה שנהניתם.
@ ניר ביטון שנת 2023 זכויות יוצרים בלי העתקות אצלי הכול אמיתי
