הסיפור שלי הוא סיפור עליה והתאקלמות של הורי בארץ ישראל.
זה התחיל כך .ההורים שלי עלו לארץ ישראל ב- 1998 . אך כל הסיפור התחיל ב -1995.
הורי עלו לארץ בנפרד ,הם אפילו עדיין לא הכירו . כל אחד עלה עם משפחתו .
הם מספרים ונזכרים הרבה דברים משותפים לעלייתם לארץ .
ההחלטה לעלות לארץ לקחה זמן רב .בעקבות שיקולים שונים :עבודה , מגורים , פחדים ועוד סיבות.
אך ברגע שהחליטו לעלות לארץ ,הם עשו את כל הסידורים לעליה הנכספת.
הם התגוררו בכפר באתיופיה. התפרנסו מחקלאות ורעיית צאן. לצורך העלייה הם מכרו את הבית והצאן שלהם כי לא היה להם צורך בזה .
ומכאן מתחילה שרשרת התלאות לעלייה .הם הגיעו למחנה המתנה בעיר הבירה של אתיופיה “אדיס אבבה” . ושם נאלצו המתין זמן רב כ -3 שנים.
הם היו צריכים לקבל אישור עלייה מהממשלה של אתיופיה וגם מהממשלה של ארץ ישראל. ההמתנה והשהות עד לקבלת האישור לההורים שלי והסבים שלי היו מאוד קשים ב”אדיס אבבה”. לא היה להם בית, הם שכרו דירה ושילמו הרבה כסף. כמו כן לא הייתה להם עבודה מסודרת ,לא הייתה מסגרת קבועה לילדים ,בנוסף הגויים ב”אדיס אבבה” התייחסו אליהם לא יפה בגלל שהם יהודים. הייתה שם אנטישמיות קשה ,אך משפחתי היקרה לא התייאשה לרגע כי החלום שלהם היה להגיע לארץ ישראל והמטרה קידשה את כל האמצעים.
ב-1,998 החלום התגשם וקיבלו אישור לעלות לארץ. והם עלו במטוס טיסה ישירה ,כ- 3 שעות ארכה הטיסה.
כל אחד מההורים שלי נקלט במרכז קליטה אחר אבא שלי וההורים שלו נקלטו במרכז קליטה “חצרות יסף”.
אמא שלי וההורים שלה נקלטו במרכז קליטה ב”גבעת המטוס” בירושלים.
אך גם חבלי הקליטה בארץ היו קשים מאוד .החיים היו שונים מאוד . האנשים בישראל והתרבות שונה , תקשורת בין האנשים , המשפחה לא ידעה לדבר בשפה העברית . התנהלות בבית ספר , חיי החברה , הבעיה הקשה הפרנסה, בנוסף כאן בארץ היו דברים חדשים שלא היו באתיופיה .
היה קשה מאוד בארץ אך גם שם ( באתיופיה) לא היה להם קל והם העדיפו להיות כאן בארץ הקודש. ולכן לקח להם זמן רב להסתגל בארץ , עד היום קשה לסביי ולסבתותיי לדבר בשפה העברית . אך הקושי העיקרי בארץ היה, פרנסה להם קשה למצוא עבודה, כמו כן גם מסגרת לילדים .
אני הייתי סקרן איך הורי הכירו והתחתנו ?
הם מספרים שהיו במרכז קליטה שונים, משפחותיהם קיבלו אישור לקנות בית באשדוד .והם הכירו כאן באשדוד . אימי למדה במקיף ב’ עד כיתה י”ב , לאחר מכן הלכה לשירות לאומי , והמשיכה ללמוד במכללת אשקלון .אבי למד באחוזת יעקב בגן יבנה ואח”כ שירת בצבא בחיל האוויר.
הם התחתנו אמי הייתה בגיל 22 ואבי 25 . ואנחנו 3 ילדים במשפחה .
סביי וסבתותיי אומרים אין כמו ארץ ישראל! למרות כל הקשיים, הם היו עוברים זאת שוב .
הורי מודים להקב”ה על הארץ המיוחדת שלנו ארץ זבת חלב ודבש. ומודים לה’ על הכל.
