בס”ד
העלייה מבוייסק
הרב קוק נולד בשנת ה’תרכ”ה ונפטר בשנת ה’תרצ”ה. לאחר עלייתו לארץ ישראל, הוא מאוד העריך את הציונים, והם מאוד העריכו אותו.
געגועיו וחיבתו של הרב קוק לארץ ישראל היו כה גדולים, ותמך מאוד בישוב הארץ, אבל לפני שעלה לארץ, חי בחו”ל בעיר בוייסק שברוסייה, ולא הזדמן לו לעלות לארץ.
אבל כאשר הציעו לו להיות רב בארץ הקודש, בעיר יפו, הוא הסכים מיד, ארז את חפציו ועלה לארץ ישראל. ביום כ”ח באייר הגיע לעיר יפו בהיותו בן ארבעים, והתקבל בהתלהבות ובשמחה רבה על ידי הציבור ומנהיגיו. וגם אז הוא המשיך לעודד ולחזק את המתיישבים בארץ.
הרב קוק מאוד רצה שגם יושבי עירו הקודמים בבוייסק, יעלו לארץ כדי לישב את ארץ ישראל.
הוא שלח ליושבי העיר בוייסק מכתב שבו הוא מעודד אותם לעלות לארץ. כשהרוסים ראו את המכתב, הם כעסו מאוד ולא הסכימו להעביר אותו ליהודים, ושלחו לרב מכתב שבו רשום שהם לא מוכנים שהיהודים יצאו מאמא רוסיה {כך הרוסים כינו את רוסיה} ויעברו לארץ ישראל. הרב לא התייאש מהתגובה של הרוסים, ובכל זאת ביקש מאחד האנשים הציונים, שישלח את המכתב בסתר בלי שהרוסים ידעו על כך .
לאחר כמה ימים מאז שהרב שלח את האיש, המכתב הגיע לבוייסק (כי באותם ימים לא היה אימייל ולא היה וואטסאפ, ולא היו כלים משוכללים כמו של היום שישלחו את המכתב תוך כמה שניות). היהודים בעיר בוייסק לא הסכימו, ושלחו לו מכתב בחזרה, שבו כתוב שהם לא מוכנים לעלות לארץ.
הרב קוק לא התייאש, וביקש מהאיש שישלח עוד מכתב בסתר, והפעם לרב העיר בבקשה שישכנע את יהודי העיר בכל מחיר לעלות לארץ הקודש!! ארץ האבות!!
רב העיר לאחר כמה ימים קיבל את ההודעה, קרא אותה, והסביר ליהודים את חשיבותה של ארץ ישראל. היו יהודים שהשתכנעו ורצו לעלות לארץ. אבל היו אנשים שלא רצו, והם אמרו שכל מי שעולה לארץ הוא מסכן את נפשו, כי יש בארץ ערבים שעושים הרבה צרות ליהודים! וזו סכנת נפשות, וגם יש הרבה חום ומחלות! הרב קוק כששמע על כך, החליט לשלוח להם מכתב שבו הוא מבטיח שה’ ישמור על כל מי שבארץ! ולא יקרה לו כלום! בזכות המצווה החשובה! כמו שכתוב: “כי אני ה’ רופאך”! לפיכך מי שבארץ, ה’ ישמור עליו!!!
היהודים שבהתחלה פחדו לעלות לארץ , קצת נרגעו. ולאחר כמה שבועות היהודים בבוייסק אירגנו עלייה לארץ ישראל, עלו אליה, והתיישבו בה!
הרב קוק המשיך להיות רב בארץ. בימי הקיץ נהג לבקר את הרחובות, ולשאוף אוויר בפרדסים הרבים שהיו בה (בעשרות השנים האחרונות, הפכו את חלק מהפרדסים לשכונות תוססות חיים)…
הרב המשיך לעודד את היהודים בחו”ל לעלות לארץ עד סוף ימיו.
בג’ אלול שנת ה’תרצ”ה, עלתה נשמתו לגנזי מרומים. בהלוויה באו מאות אלפי אנשים, ובלב הם הרגישו שהרב קוק השאיר להם חלק של אהבת הארץ, התורה, ועם ישראל…
כתב: אילעאי שמעון סעדו רכזת: אוריה נגר מחנך: הרב אברהם רפאל שליט”א
טל’ של הת”ת:088546842 אימייל הת”ת: [email protected] שם ת”ת: הראי”ה
