העולם הוא בידי האדם
הכל החל ביום קורונה רגיל כאשר נועם שהיה ילד חכם היה בבית בעקבות סגר. נועם כבר לפני כמה חודשים החל לעבוד על המצאה חדשה .נועם היה ילד מוכר ביותר בעירו מכיון שהמציא הרבה המצאות. הוא החליט על ההמצאה הטובה ביותר שלו: רובוט מיכני שעוזר לבני אדם בכל צורכיהם. נועם נזכר שיש לו עכשיו זום אז הוא פתח את המחשב כשלפתע המחשב קרס . נועם שמח מאוד בגלל שהוא אוהב לתקן ולבנות דברים. נועם לא שם לב שהוא חיבר את הכבלים הפוך. נועם חשב שהוא פתר את הבעיה והדליק את המחשב ועל המסך הופיע שנת 2050 …שיגור בעוד 10 שניות. נועם לא הבין הרי השנה רק 2021 ופתאום נעם נמשך לתוך מחשב, הצילווווווווו צעק נועם .נעם ראה שעון ענק עם מחוגים זזים ואחרי כמה דקות נחת על הריצפה והוא היה בהלם… הוא ראה את הרחוב שלו עולה באש ואלפי רובוטים רודפים אחרי בני אדם. איש אחד תפס את נועם ורץ איתו לאחד הרחובות הקרובים. נועם שאל אותו: איפה אנחנו ובאיזה שנה? למרות שזה לא הזמן ,אענה לך. אנחנו בשנת אלפים חמישים ואיזה בן אדם שקוראים לו נועם בנה אלפי רובוטים שאמורים לעזור לבני אדם ועכשיו הם הורגים אותנו ומנסים לשלוט על העולם. הדבר היחיד שיציל אותנו זה קרן מכנית שנמצאת במרחק עשר קילומטר מכאן .רוץ לשם ותציל אותנו. האיש שלף טבלאט והוציא ממנו מפת הולוגרמה. נועם בלי לחשוב החל לרוץ לשם כשפתאום הגיע למבוך ולפתע יצא הולוגרמה שאמרה לו:” כדי להתקדם עליך לפתור חידה.” נועם הסכים ואמר: תזדרז לפני שהרובוטים יגיעו, אז החידה היא כזאת אמרה ההולוגרמה שנראתה כמו רובוט מחייך: “יש לי כוס מים רגילה חצי מלאה איך אתה יכול להוכיח רק באמצעות הכוס שהיא חצי מלאה?” נועם התחיל לחשוב ונזכר שלמד את זה במחוננים ואז צעק: “אתה מטה את הכוס, אם המים הם בדיוק בין שפת הכוס לסוף של התחתית יש בכוס חצי מים בדיוק.” כל הכבוד אמר הרובוט “אתה רשאי להמשיך.” נועם החל לרוץ וכשלפתע הגיע לצומת דרכים והיה שם שתי שלטים, בשלט הראשון היה כתוב: “לדרך הקצרה הארוכה”. ובשלט השני היה כתוב” לדרך הארוכה קצרה”. נועם נזכר שקרא בקומיקס אחד שהדרך הקצרה הארוכה זו דרך שנראית קצרה אבל היא ארוכה בגלל שיש בה הרבה מכשולים, והדרך הארוכה קצרה זו דרך ארוכה אבל היא קצרה בגלל שאין בה מכשולים. נועם החליט שהוא פונה לדרך הארוכה קצרה וכך היה.לאחר כמה דקות הליכה בדרך סלולה בלי מכשולים הופיעה שוב ההולוגרמה מההתחלה ואמרה לו: “כדי להמשיך צריך עוד חידה. אתה מוכן?” נועם הנהן בראשו להסכמה. אז החידה היא כזאת:” יש שבעה חברים שהולכים למסעדה. חבר אחד הולך למסעדה כל יום. החבר השני הולך כל יומיים .שלישי כל שלוש, ככה עד לשביעי שהולך כל שבעה ימים. יום אחד נפגשו כל החברים במסעדה. תוך כמה ימים יפגשו כולם שוב?” נועם חשב מעט ולאחר עשר דקות הגיע לתשובה: 420 ימים .כל הכבוד! אמר הרובוט. אתה הראשון שהגיע עד לפה. נועם המשיך להתקדם כשפתאום הגיע לאולם שכולו מזהב ובאמצע עמד יהלום גדול ולידו היה כתוב :”כדי להרים את היהלום עליך לצעוק בכל רם מה שווה יותר מכסף ויותר מכל דבר בעולם?” נועם לא היסס וצעק: חברות!!! ולפתע כל האש נעלמה וכל הרובוטים נהרסו. נועם חזר לביתו והדבר הראשון שעשה הוא לשבור את הרובוט המיכני. נועם שינה את הכבלים ונכנס לזום. תוך כדי הזום נועם הרהר על אירועי היום ולבסוף אמר לעצמו:” כנראה שהזיכרון יישאר רק לי. אחרי הכול אף אחד לא יאמין לי אבל לי זה לא משנה. “
