היה היה פעם טבח, ושמו אודי. הוא אהב לבשל. יום אחד הוא רצה להכין עוגה מאוד מיוחדת, שהיא עפה באוויר. הוא רצה להכין עוד דברים מיוחדים, אבל לא היו לו מצרכים לכך. לכן הוא החליט לצאת למסע ביערות בארצות השונות, כדי לאסוף מצרכים.
הוא ארגן את דבריו ויצא לדרך. הוא חשב לעצמו ” דבר ראשון אכנס לאוטו ואתחיל לנסוע לרומא, שם אחפש את המצרכים”. הוא החל לחפש בשוק, אך לא מצא. הוא היה מתוסכל נורא. הוא הלך והלך וחשב “אולי בסוף אמצא, אולי יהיה לי נס”. אך בסוף לא מצא שום מצרך. הוא אמר לעצמו ” אולי אני צריך לחפש ביער רומא, מצד שני, אני לא ידוע כי זה מסוכן, ויש שם חיות טרף שיכולות להרוג אותי, ונגמר סיפורי הטבח”. לכן הוא החליט לשלם כסף לאנשים מומחים שתמורת זה ילכו ליער רומא ויחפשו את המצרכים.
עברו שלושה ימים והם לא חזרו. הם הלכו והלכו אך לא מצאו דבר. פתאום קפצה עליהם חיית טרף. הם נבהלו ורצו ונאבדו ביער. אמר אחד האנשים “בוא נמשיך ונחפש את הדרך לבית של הטבח, נלך בזהירות רבה. וכשנמצא את המרכיבים, אז הוא ישלם לנו את הכסף הראוי לנו”. הטבח לבינתיים חיכה בביתו. הוא אמר לעצמו “כמה זמן לוקח להם? אולי כדאי שאצא לחפש אותם? לא לא לא, אחרי הכל זה העבודה שלהם , הם בטח קצת מתעכבים, אחרי הכל אני לא רוצה להפסיד את חיי”.
לבסוף הוא יצא לחפש אותם.הוא הלך והלך ולא מצא. פתאום נפלו עליו שלושה אנשים מהשמיים. הוא לא הבין מאיפה הם באו. הוא מיד רץ ורץ ורץ, ולא ידע מה לעשות, ואז הוא קלט שזה האנשים שהוא שלח לפני כשלושה ימים , הוא שאל “האם הבאתם לי את כל המצרכים?”
“כן, הבאנו את כל המצרכים, והעוגה עכשיו תוכל להתעופף כמונו.”
יופי תודה, אמר להם הטבח. שילם להם את הכסף, ושלח אותם לדרכם.
הוא נכנס למטבח עם המצרכים והחל במלאכת האפייה : הוא מזג, ושפך, התפיח, ובישל, הוא טעם ואמר: “חסר קמצוץ ריבה”. לאחר ששוב טעם וחשב שזה מושלם, הוא הוסיף את המרכיב המיוחד, המרכיב המעופף, והכניס את העוגה לתנור. ואז כשהוא הוציא אותה היא התחילה לעוף ולצאת מהבית. הוא התחיל לרדוף אחריה. הוא עבר נהרות , נחלים אגמים ארצות מעניינות ואז העוגה עצרה. ואז הוא נאנח ואמר: “חציתי נהרות יערות ארצות נחלים אגמים בשביל העוגה, אך מה אני אעשה איתה? הרי אני אפיתי אותה כדי שאוכל אותה ואהנה. אז מה אעשה איתה?”
הוא לקח את המרכיב המעופף ושתה אותו ואז גם הוא התחיל להתעופף באוויר. הוא חזר הביתה בתעופתו, עשה מסיבה גדולה לכל חבריו , כולם התעופפו באוויר והטבח היה מאושר.
ואז אמר הטבח: “איזה כיף שאני טבח, אני יכול לשמח את כולם במתכונים שלי, או לאו דווקא במתכוניי, אני שולט ברגשות שלהם, ולכן אתן את העוגה לכולם, ולא כמו שרציתי, רק לי.” אודי וחבריו אכלו בשמחה את העוגה הטעימה.
ואז הוא שאל אותם איזה עוגה תרצו שאכין מחר? “לא לא לא ,אתה לא צריך לטרוח” ענו החברים, יש לנו הפתעה. למחרת הטבח התעורר רענן, כולו שמחה ואושר, וחבריו צעקו לו: “הפתעה.” עוגה מעופפת חדשה ענקית חיכתה לו בחדרו. שמח הטבח מאוד ואמר: ” אני אוהב אתכם.”
