הסתכלות נכונה
כאשר הגיעה הפסקת האוכל במהלך יום הלימודים, שלומי כמו בכל יום פתח את ילקוטו בסקרנות, כדי לראות מה אימו הכינה לו לאכול הפעם. הוא ראה שאמא הכינה כריך מאוד טעים, והפעם היא בחרה לשים לצד הכריך גם תפוח לקינוח. לאחר שסיים שלומי לאכול את הכריך, ברך ברכת המזון בשמחה ובטוב לבב והודה להשם על השפע והקיים. לאחר שסיים לברך, לקח שלומי את התפוח והתכוון לאכול אותו, לפתע שלומי נרתע לאחור לאחר שהבחין כי ישנו כתם צהבהב קטן על התפוח המעיד על כך שאולי הוא מעט רקוב. שלומי כעס שהתפוח שהוא כל כך חשק אינו נראה כפי שהוא ציפה, והחליט ללא היסוס להשליך אותו לפח. לאחר שחזר שלומי מן ההפסקה עם שאר התלמידים, אמרה להם המורה שישנה פעילות מיוחדת וקצרה שהוא מעוניין להעביר לילדי הכיתה בתחילת השיעור. הילדים הסקרנים הקשיבו למורה היטב והופתעו לגלות שבמסגרת הפעילות, כל אחד מהם צריך לברך על חתיכת תפוח קטנה ברכת ”בורא פרי עץ” בכוונה, ושאר הילדים יענו אמן בכוונה רבה. בסיום השיעור המוצלח שהחל בפעילות המהנה, קרא המורה לשלומי ביחידות ושאל אותו האם הוא אהב את הפעילות הכיתתית. שלומי כמובן השיב בחיוב, אך כמה הייתה גדולה הפתעתו, כאשר המורה גילה לו שאותן חתיכות קטנות של תפוח שעליהן הם ברכו, הן למעשה מהתפוח ששלומי זרק, אמר המורה לשלומי:” רואה צדיק, תפוח שבחרת לזרוק בגלל כתם קטן לפח, לבסוף הפך להיות כלי שבאמצעותו זכו 28 תלמידי לברך ולענות אמן, האם אתה יודע כמה נחת רוח יש לבורא עולם מכל ברכה כזו?. המורה הסביר לשלומי כיצד הוא שתף את התפוח ודאג לחתוך במדויק את הכתם הקטן שבגינו שלומי זרק את כולו, שלומי הבין היטב את הלקח, מבחינתו התפוח היום היה שליח מיוחד ללמדו שגם כשלכאורה ישנו מישהו שנראה מעט רקוב במעשיו, עם גישה נכונה וחכמה ניתן להפוך אותו לכלי טהור ומקודש לעבודת הבורא.
