הסיפור של סבתא
מאת נועה טמרליס כיתה ה
הסיפור מתחיל כאשר לפני שבוע, חזרתי מבית הספר אל סבתא שלי, סבתא אלקה.
באותו יום היה לי ריב בבית הספר עם כמה חברות שלי. הייתי ממש עצובה, וסבתא ראתה שמשהו לא כשורה.
“מה קרה היום בבית הספר?”, שאלה סבתא. “אני מרגישה שיש לך משהו לספר לי”.
ואז סיפרתי הכל לסבתא.
אחרי שדיברנו על מה שקרה, סבתא שלי סיפרה לי סיפור שהיא זוכרת מבית הספר, כשהייתה בערך בגילי.
בכיתה שלה הייתה ילדה שעשו עליה חרם ולא אהבו אותה, ולא היה לה נעים בכלל. היא ניסתה להתחבר עם שאר הילדים אבל לא הצליחה ליצור חברויות. היא הייתה בוכה כשחזרה הביתה.
ואז, יום אחד בבית הספר המורה ראתה אותה בוכה. ישבה איתה המורה, ושאלה אותה מה קרה, והיא ענתה לה שעושים עליה חרם. המורה אמרה לה שהיא חושבת שעושים עליה חרם בגלל שהילדים אוהבים אותה ושהם רוצים להיות חברים שלה. הילדה לא האמינה למה שהמורה אמרה.
כעבור שנה שנתיים לא קרה כלום והמשיכו לעשות עליה חרם. לא הייתה לה אמונה שמשהו יקרה והיא פשוט ציפתה כל יום שיעשו לה דברים רעים ותמיד זה קרה.
“רגע, רגע, רגע”, עצרתי את סבתא שלי, “אז עשו על הילדה חרם?”
“כן!”, ענתה סבתא שלי.
|
אני לא האמנתי שעשו למישהי נחמדה כל כך משהו רע, וזה העציב אותי ממש וחשבתי שמה שהמורה אמרה לה שנתיים קודם, אולי זה לא היה נכון .
“ואז יום אחד הגיעה הילדה לבית הספר, ומישהי אמרה סליחה על מה שהיא עשתה”, סבתא שלי המשיכה את הסיפור. “הילדה לא האמינה שאי פעם מישהו יאמר סליחה על משהו רע שהוא עשה. יום אחרי זה, בא עוד מישהו ואמר סליחה. היא לא האמינה שיש לה שני חברים היא שמחה נורא. יום אחרי זה עוד ילד בא ואמר סליחה עוד ילד ביום אחרי ועוד ילד ועוד ילד עד הילד האחרון שלא הסכים להיות חבר שלה כולם היו חברים של הילדה חוץ מילד אחד שלא הסכים להיות חבר שלה. היא לא האמינה שיש לה כל כך הרבה חברים היא שמחה עד כדי כך שהיא דילגה בשמחה הביתה.”
“ההורים של הילדה לא הבינו מה קרה אז הם שאלו את בתם מה קרה, כי הם לא רגילים לזה שהיא חוזרת הביתה כל כך שמחה. היא ענתה להם שכמעט כל הכיתה אוהבת אותה ושהמורה צדקה”.
“רגע, אז כולם חוץ מהילד הזה אהבו אותה?” , שאלתי.
” כן!” ענתה סבתא שלי,
“יש! “אמרתי.
” בואי נמשיך את הסיפור”, אמרה לי סבתא.
“טוב, זה מאוד מעניין”, אמרתי.
“אחרי שנה שנתיים נמאס לילד שלא היה חבר של הילדה כי לא היו לו חברים יותר, אז הוא אמר סליחה. לקח זמן עד שהיא סלחה לו כי הוא עשה לה הרבה דברים רעים בעבר וניסה להסית ילדים אחרים נגדה. לבסוף אחרי כחודשיים היא סלחה לו ואחרי שנה הם אפילו הפכו לחברים הכי טובים”.
“אז זה סוף הסיפור?” שאלתי.
” כן ! “ענתה סבתא שלי”.
“סיפור מעניין” אמרתי.
“אני צריכה לומר לך משהו”, אמרה סבתא שלי.
“מה?” שאלתי
“את אולי לא תאמיני, אבל הילדה שבסיפור היא אני. אני עברתי את החרם הזה “, אמרה סבתא שלי.
“אני לא מאמינה”. באמת שלא האמנתי. לא ציפיתי שסבתא שלי תעבור חרם. “באמת?” שאלתי.
“כן באמת!” היא אמרה לי.
“בואי”, אמרה סבתא, “הכנתי לנו שוקו. רוצה סיבוב של משחק “אישיות?”
