שלום ,קוראים לי אורן ואני גר בנתניה , ויש לי ארבעה אחים: יאיר , נועה , יעל , ואלי. בשבת לפני חודש האחות הקטנה שלי נועה לא הרגישה טוב , ובמוצאי שבת הלכתי עם אימא שלי לרופאה. הרופאה אמרה שנועה צריכה ללכת למיון לערוך מספר בדיקות. מאוד דאגתי ואמרתי: “מה יהיה עם אחותי והמשפחה שלי?” כל הדרך הסתכלתי על נועה וכמעט בכיתי.
חזרנו הביתה וסיפרנו למשפחה את הסיפור הנורא. אימא אמרה שאני ואחים שלי צריכים לישון אצל סבתא שלי. שאלתי: ” איזה סבתא?” ואימא ענתה לי שלסבתא רחל וסבא שמואל. אני אוהב לישון שם אבל הפעם השמחה שלי הייתה גם עם עצב , בגלל דאגתי לנועה. נתתי חיבוק להורים שלי ולנועה והלכתי עם האחים שלי לסבא וסבתא.
למחרת בבוקר קמתי ,וראיתי שבטעות הבאתי את החולצה של יעל אחותי, אז חזרתי הביתה. למזלי הבית היה קרוב וראיתי את אבא שלי, שלא ראיתי אותו כל הלילה. חיבקתי אותו, נישקתי אותו, לקחתי את החולצה והלכתי חזרה לסבתא, שם חיכו לי האחים כדי שנלך יחד לבית הספר.
הלכנו ברגל לבית הספר ושם פגשתי את החברים וסיפרתי להם את מה שקרה. כולם ריחמו על נועה הקטנה. חזרנו לסבתא מבית הספר וביקשתי מסבתא אם אפשר אחרי ארוחת הצהריים ללכת לגינה. אני מאוד אוהב ללכת לגינה לשחק ולעשות ספורט. סבתא אמרה :”כן! בטח! למה לא?” אך ביקשה שקודם אסיים לאכול. אני מאוד אוהב את האוכל של סבתא שלי וגם אחיי מאוד אוהבים. סיימתי את ארוחת הצהריים והלכתי לראות קצת טלוויזיה,הטלוויזיה של סבתא מאוד גדולה ורחבה. שאלתי את סבתא: ” עכשיו אני יכול ללכת לגינה?” והיא השיבה שכן, אפילו הציעה שיאיר יצטרף אליי, זה היה רעיון ממש טוב. יאיר ואני ירדנו לגינה וקראנו לכל החברים. השתוללנו המון ואז פתאום הרגשתי שמשהו קורה לי! נשכבתי על הרצפה והתעלפתי.
יאיר והחברים קראו לסבתא , וסבתא הזמינה אמבולנס ,התעוררתי ,וכל מה שזכרתי זה את נועה שנמצאת בבית חולים,התגעגעתי לנועה מאוד שכבתי על הרצפה ובכיתי. סבא שמואל הגיע ,וסבא סבתא יאיר ואני עלינו הביתה התקלחתי ,אכלתי ארוחת ערב ,והלכתי לישון. התעוררתי באמצע הלילה ולא הצלחתי להירדם. כל הלילה חשבתי על נועה שנמצאת בבית חולים, ועוברת בדיקות דם כואבות לבסוף נרדמתי. בבוקר התעוררתי וגם האחים שלי. אמרתי ליאיר: ” האם הצלחת לישון בלילה?” יאיר ענה לי: “כן דווקא ישנתי טוב.”
הלכנו לבית הספר וגם שם לא הצלחתי ללמוד כל הזמן חשבתי עליה ועל המשפחה. בהפסקה ראיתי את יעל היא הייתה קצת עצובה, ניסיתי לעודד אותה, אבל לא כל כך הצלחתי. ניסיתי וניסיתי אבל כבר היה צלצול והיינו צריכים לחזור לכיתה.
בהפסקה השנייה קראתי לכל האחים שלי גם הם לא הצליחו לעודד את יעל. חזרתי לכיתה ואז נשמע צלצול שאומר שיום הלימודים הסתיים. אמא ביקשה ממני לקנות ירקות במכולת בדרך חזרה מבית הספר,קניתי את הירקות וחזרתי לבית הספר לאחים שלי ומשם חזרנו חזרה לבית של סבתא,סבתא חיכתה לנו בבית והכינה לנו אוכל חם וטעים בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.
סבתא סיפרה לנו שבעוד שעה אמא תבוא לקחת אותנו לבקר את נועה, שמחנו מאוד והלכנו למכולת לקנות שוקולדים שנועה מאוד אוהבת. אמא באה לקחת אותנו ונסענו ביחד עם סבתא לבית החולים לבקר את נועה. נועה מאוד שמחה לראות אותנו ואהבה מאוד את השוקולד שקנינו לה.
לאחר שעה חזרנו לבית של סבתא ,והלכנו לישון .בבוקר הלכנו לבית הספר ובסיום יום הלימודים אמא חיכתה לנו בשער וסיפרה לנו ששחררו את נועה מבית החולים והיא מחכה לנו באוטו. רצנו מהר לאוטו של אמא וחיבקנו חזק את נועה וחזרנו הביתה שלנו סוף סוף.
