פעם לפני שנים רבות בעיירה רחוקה, חיה משפחה מיוחדת של אמא ששמה אביגיל, אבא ששמו דוד וילדה ששמה מתילדה. הוריה של מתילדה עבדו בקרקס. יום אחד, אביגיל ודוד החליטו לעשות את הפעלול הכי מסוכן בעיירה שלהם. התעלול הוא שהאבא יכנס לתוך כלוב נעול שעליו לפרוץ בזמן שעל ראשה של אביגיל יש כובע עם זיקוקים שעומדים תוך שתי דקות להתפוצץ. אביגיל תהיה תלויה על חוט מעל בריכת כרישים.
ביום התעלול הגדול, אביגיל הייתה בהריון וכל מי שהגיע לקרקס לא הבין איפה היא. כשהיא נכנסה, כולם ראו שהיא בהריון ושצריך לבטל את הפעלול. הקהל הריעו לה, אבל הבת דודה של דוד אמרה, “לא! תעצרו את מחיאת הכפיים! אני שילמתי על הכל! אני הרמתי פה את הקרקס! אתם חייבים לעשות את הפעלול הזה!”
לא הייתה לדוד ואביגיל ברירה והם התחילו בפעלול. האבא נכנס לתוך הכלוב מעל בריכת הכרישים והאמא שמה על ראשה את כובע הזיקוקים וקשרה את עצמה על החוט. הפעלול התחיל ודוד הצליח בכל כוחו לפתוח את המנעול. נשאר רק עוד חצי דקה עד שהכובע יתפוצץ. דוד שחרר את הקשר, ניטרל את הזיקוקים, וכולם הריעו! עבר חצי שעה עד שנגמרו מחיאות הכפיים כי נגמר הזמן של הקרקס וכבר צריך לקפל את הבריכה ושאר הדברים.
עברו כמה חודשים, ואביגיל הולידה ילדה. היא קראה לה נויה. נויה גדלה וגדלה. מתילדה הייתה בת עשר ונויה הייתה בת חמש. אז קרה משהו מאוד עצוב. אביגיל נדרסה על ידי מכונית. הרופא אמר שיש לה רק 11 אחוז סיכוי שהיא תחייה ו-89 אחוז סיכוי שהיא תמות. עברו שתי ימים, ואביגיל נפטרה. זה היה כל כך עצוב לדוד, מתילדה ונויה. הם ארגנו לה את ההלוויה הכי גדולה שנראתה אי פעם.
עברו כמה שנים. מתילדה הייתה בת 17 ונויה הייתה בת 12. מחר אמורה להיות לה חגיגת הבת מצווה, אבל אז אביהם דוד נפטר. בכל זאת, הם חגגו לנויה בת מצווה גדולה ואחרי כמה ימים הן ערכו הלוויה עוד יותר גדולה לאביהן. הם היו עכשיו יתומות. לא היה להן מספיק כסף לקנות בית, אז הן עברו לבית היתומים בעיירה שלהן.
מתילדה ונויה לא אהבו שאומרים להן מה לעשות בבית היתומים ואז הן החליטו לברוח משמה ולמצוא לעצמן בית חדש וחמים. עברו כמה ימים, ומתילדה ונויה מצאו טירה נטושה אבל מבפנים היא הייתה נראית כמו חדשה. מתילדה ונויה התחילו לסדר את הטירה וסוף סוף היה למתילדה ונויה בית חמים ונעים לגור בו. עברו להם עוד כמה שנים, ומתילדה הייתה בת 20 ונויה הייתה בת 15. הן חיו באושר גדול למרות שמלא דברים שם הזכירו למתילדה ונויה את ההורים שלהן.
בסוף, מסתבר שהטירה הייתה של הוריהם של מתילדה ונויה. בקיצור, היו למתילדה ונויה חיים מאושרים. מתילדה כל לילה סיפרה לנויה את הסיפור שלהם, איך שהוריהן התאמצו להצליח בתעלול הכי מסוכן בעיירה שלהן, כדי לשמור על נויה שתהיה בטוחה. מתילדה גם סיפרה לה שהיא ישבה ליד הבת דודה המרשעת, ואיך שהיא צעקה על ההורים שלהם, רק בגלל שהיא שילמה על הכל ושהיא הרימה את הקרקס. ככה מתילדה המשיכה לספר כל לילה את אותו הסיפור, ובוקר אחד כשמתילדה ונויה הסתובבו בבית, הן מצאו קופסת שוקולדים ומאז מתילדה הייתה מביאה לנויה כל לילה שוקולד מהקופסא שמצאה בסוף הסיפור שמתילדה סיפרה לה.
