הסיפור של יוסי

שלום, שמי יוסי. אני אספר לכם על סיפור שקרה לי בחופש הגדול. הוא קצת מפחיד אבל
מעניין מאוד.
בחופש הגדול טסתי עם המשפחה שלי לצרפת, לכפר בהרים שליד הבית של סבא שלי.
ביום שהגענו לכפר הלכנו לבקר את סבא. הוא נתן לנו מתנות ושוקו חם. לאחר מכן חזרנו
לבית ששכרנו לחופש. אמא אמרה לנו: “היה יום ארוך, לכו לישון”. למרות שלא רציתי, לא
עשיתי בעיות והלכתי לישון. הייתי כל כך עייף, שכשנשכבתי על המיטה נרדמתי תוך חמש
דקות.
יום לאחר מכן יצאתי מהמיטה. התלבשתי וביקשתי מאמא ללכת לסקייט פארק עם
הקורקינט שקיבלתי אתמול כמתנה מסבא. אחרי כמה דקות של חשיבה היא הסכימה,
. אבל הייתי צריך לחזור הביתה לפני השעה 21
שמתי קסדה, אמרתי להתראות להורים ויצאתי!
התחלתי לנסוע מהר בירידה שליד הבית והגעתי מהר לסקייט פארק. ירדתי, קפצתי
ונהניתי מאוד! היו שני ילדים, פאול ופיאר, שהצטרפו אליי.
אחרי ארוחת הצהריים החלטנו להיפגש בכניסה ליער בשש. הלכתי לשאול את אמא והיא
.” ענתה: “כן, ברור, אם זה אומר שלא תשחק בטלפון, אבל תחזור הביתה לפני 12:22
קפצתי בכל הבית.
בשש היינו בכניסה ליער והתחלנו לטייל עם הקורקינט. היה מאוד יפה, אבל המסלול היה
, קשה מאוד: היו אבנים ומקלות. מרוב הכיף לא שמתי לב לזמן שעובר. כבר היה 12:22
אז החלטנו לחזור הביתה.
אבל לאחר שעה של נסיעה שמנו לב שאנחנו כל הזמן חוזרים לאותו מקום. פאול ופיאר
הבינו ואמרו: “אנחנו נאבדנו!”. היה חשוך. המשכנו לחפש את הדרך אבל לא מצאנו.
פחדנו מאוד. שמענו רעש של מישהו שמתקרב. התחבאנו בתוך השיחים… שששש…
“ילדים, איפה אתם?”
אבל אנחנו מכירים את הקול הזה.
“זה סבא!!!”
הוא חיבק אותנו והחזיר אותנו הביתה.
כל המשפחה הייתה שמחה!
הסוף!