זה הסיפור על הילד חיים, בעצם קוראים לו חיים נועם… חיים נולד בחודש כסלו.
לחיים יש שני אחים ושתי אחיות והוא בן 7.
הם גרים בירושלים בעיר העתיקה ליד הכותל המערבי.
ערב אחד, ערב חנוכה חיים הלך עם אחותו הקטנה וההורים שלו לבית כנסת. האיש שהם חשבו שהוא הכי קשוח בבית הכנסת הם גילו הפעם שהוא דווקא ממש נחמד. לאיש קראו מרדכי. מרדכי נתן להם סוכריות, הילדים אמרו לו תודה וחיבקו אותו. ואז הוא סיפר להם סיפור על משהו שקרה שנה לפני שחיים נולד.
מרדכי סיפר שלפני הרבה שנים הוא היה עשיר ורשע והוא נלחם נגד ארץ ישראל. ובפעם הראשונה ישראל הפסידו. הוא חשב שישראל הם חלשים ושקל לנצח אותם ולכן הוא נלחם איתם שוב.
במלחמה השניה ישראל ניצחו ואז הוא הבין שעם ישראל הוא העם הכי חזק והכי קדוש והחליט להתגייר. הוא התפלל הרבה שישראל ינצחו.
חיים וכל מי שבא איתו לבית הכנסת הלכו והכינו לו קפה ונתנו לו לשתות. והם ממש אהבו את הסיפור והתרגשו ממנו. כשהילדים היו צריכים ללכת הביתה הם לא רצו. כי הם אהבו לדבר עם מרדכי.
ביום למחרת הילדים חיפשו את מרדכי ולא מצאו אותו. הם חיפשו בכל מקום אבל לא במקום של החזן. הם ידעו שאסור להפריע לחזן בתפילה.
הילדים חיכו וחיכו עד סוף התפילה. פתאום מרדכי ראה את הילדים, הם שאלו אותו איפה הוא היה. הוא ענה ברוגע “הייתי חזן”. הילדים שאלו “למה?” מרדכי ענה “כי זה היום הולדת שלי” אז כל הילדים שרו לו “היום יום הולדת היום יום הולדת למרדכי” הילדים חייכו ושמחו וגם מרדכי חייך ושמח.
