המכשפה והנסיכונת
היה היתה פעם אחת בארץ רחוקה מאוד מכשפה שקראו לה כרמל , המכשפה רצתה להרוג את הנסיכונת כדי לקחת לה את תכשיטי הזהב המיוחדים שלה. יום אחד קמה המכשפה ואמרה לעצמה מה אני אעשה היום? חשבה המכשפה בליבה ואז עלה לה רעיון אני אקום בלילה ואהרוג אותה. היא קמה בלילה והלכה לבית של הנסיכונת ולקחה איתה בקבוקון קטן להכניס לה לפה בשביל שהיא תמות, אבל היא לא ידעה שהיא ערה. היא נכנסה לחדר של הנסיכונת ואז באה לשים את הרעל שיש בבקבוקון ולפתע נבהלה. היא שמעה את הנסיכה אומרת: “מה את עושה פה?” “אאאאה” – אמרה המכשפה, “באתי לבקר אותך”, והמכשפה ברחה.
למחרת בצהריים הנסיכה הלכה לטייל ואז פתאום ראתה הנסיכה את המכשפה : “שלום נסיכה קטנה, את רוצה לשתות מים?” שאלה המכשפה. ” אאאאאם, לא תודה” אמרה הנסיכה והלכה לה. בלילה חשבה המכשפה: “אני אלך שוב אל הנסיכה ואשים לה את הבקבוקון”. נכנסה המכשפה אל החדר שהנסיכה ישנה בו וניסתה המכשפה לשים לה בפה אבל לא הצליחה, כי הפה היה סגור… היא הלכה הביתה, אבל לא הצליחה להירדם כי היא חשבה על הנסיכה, כי רצתה שהיא תמות. ואז היה למכשפה רעיון: “אני אלך מחר בבוקר לטייל ואקח איתי 2 בקבוקונים: בבקבוקון אחד יהיה מים במקום רעל!” צחקה המכשפה. למחרת פגשה המכשפה את הנסיכונת ברחוב, הציעה לה מים מהבקבוקון, הנסיכה סירבה והמכשפה ניסתה לשכנע אותה שזה מים טעימים והיא שתתה מזה בעצמה אך הנסיכה עדיין לא רצתה והלכה.
למחרת הנסיכה יצאה לטייל ושוב פגשה את המכשפה ואמרה לה: “את רוצה לשתות מים?”
“אאאאם לא תודה”, “הנה גם אני אשתה מהמים” שתתה המכשפה מהמים אך היא שתתה מהבקבוקון הלא נכון.. נפלה על הרצפה ומתה.
צחקה הנסיכה וחיה באושר ואושר ועד עצם היום הזה.
