הסופה החזקה
יום אחד לפני חמש שנים, היה ילד שקראו לו משה שתמיד החברים בכיתה צחקו עליו, הרביצו לו ולא רצו לשחק איתו.
יום אחד ירד מבול חזק מאוד. משה היה חולה ומצונן, היה לו חבר אחד שקראו לו יוסף והם תמיד היו חברים טובים. יוסף הגיע לבקר את משה בביתו.
באותו הזמן בכל השכונה נהיתה סערת מבול וברד חזק.
כל הילדים שיצאו לשחק כדורגל וכדורסל היו רטבים וקפואים.
קר להם. הם חוזרים לבית שלהם.
יורד ברד חזק. יוסי ששמע את הסערה יצא עם משה החוצה ופתאום הם רואים את כולם קפואים עם בגדים רטובים.
הם חזרו לביתם והיה להם אור, חם ונעים.
אדם שיחק בחוץ , היה לו קר והבית שלו היה רחוק, בא אל הבית של משה אבל משה אמר לו:
“אתה לא נכנס הביתה, אתה נשאר בחוץ!”
“למה?” שאל אדם.
“אתה זוכר שלא שיתפתם אותי במשחק, הרבצתם לי וצחקתם עלי?”
משה סגר את הדלת בכעס. אדם הלך.
כשמשה חזר לבית הספר יותר לא צחקו עליו, לא הרביצו לו, ולא אמרו לו אתה לא משחק, וסוף סוף משה היה מקובל.
יוסף צחק ואמר:” הם רצו להגיד לך, שהם כל הזמן רצו להגיד סליחה…”
