פעם לפני 5 שנים בחודש כסלו בחג החנוכה משפחת סולי היו רעבים , כל המשפחה התרגשה לקראת חג החנוכה. אמא אילנה הכינה סופגניות לכבוד חג החנוכה, אבל שהיא הכינה את הסופגנייה האחרונה , הסופגנייה פתחה פתאום עיניים שלא רואים אותם והסופגנייה חשבה לעצמה אני לא רוצה להיות יותר סופגנייה אני רוצה להיות להיות לביבה או סביבון או חנוכייה או מטבעות שוקולד. מה כדאי לי להיות?
יש כל כך הרבה דברים שאוכל לבחור אמרה הסופגנייה בלב שלה, והיא התחילה לנסות. היא ניסתה להיות לביבה אך אמרה לעצמה זה לא נח לי להיות עם קצבות אלפסיות אני רגילה להיות עגולה ונפוחה, היא ניסתה להיות סביבון היא הלבישה את עצמה והפכה להיות סביבון והיא אמרה, קשה לי לעמוד וכל הזמן אני נופלת היא ניסתה להסתובב והצליחה ואמרה יש לי סחרחורת וכל הזמן אני נופלת. היא התעייפה ונחה שלוש דקות וחזרה לנסות , עכשיו אני אהיה חנוכייה אני עומדת כאן עם נרות מעלי חם לי נורא ואני אוריד את התחפושת ואאוורר את עצמי.
עכשיו אנסה להיות מטבע שוקולד עכשיו אני דקה והגוף שלי כבד בשבילי והורידה את התחפושת ואמרה לעצמה הכי טוב לי להיות עצמי סופגנייה, לא סביבון, לא לביבה לא חנוכייה ולא מטבע שוקולד ושום דבר אחר רק סופגנייה חמה נפוחה מתוקה וטעימה.
