שלום קוראים לי יפתח
אני רוצה לספר לכם על מקרה שקרה לי.
המקרה: דוד ודודה שלי נרצחו ב NOVA- ב-7.10.23
דוד שלי, אח של אבא שלי ,קראו לו משה שובה.
מושיק ,ככה אנחנו קראנו לו במשפחה ,היה מצחיק, מגניב, קצת ביישן, היו לו המון חברים, והיה אהוב על כולם.
מושיק היה שף. הוא היה מכין אוכל טעים, היה עושה לנו על האש הרבה פעמים והכי אהבתי שהוא היה מכין לי כבש.
תמיד כשאני חושב עליו עולים לי זיכרונות טובים. אני נזכר למשל, שביום העצמאות הוא היה מפעיל דוכנים ואני הייתי עובד אתו בדוכן . הייתי אחראי על הכנת הפופקורן.
ושאני חושב עליו אני נזכר גם ביובל. יובל הייתה חברה של מושיק. יותר מחברה הם היו אמורים להתחתן.
אני אספר לכם קצת על יובל..
לפני כמה שנים מושיק פתח המבורגריה. נכנסה אליו בחורה בשם יובל וחיפשה עבודה.
מושיק קיבל אותה והם התחילו לעבוד ביחד.
כנראה שאחרי כמה זמן הם התאהבו. וככה אני הכרתי את יובל .
יובל הייתה מאוד מצחיקה וכיפית ואהבתי אותה מאוד. אני שמח שהכרתי אותה. הכי אני זוכר ממנה, שהיא הייתה מעבירה חוג בישול לילדים והיא הציעה לי להיות העוזר שלה בחוג. הרגשתי טוב ואחראי. במיוחד אהבתי את הזמן שהיינו נוסעים לחוג ובחזרה וניהלנו שיחות טובות ומעניינות.
מושיק ויובל היו מטיילים בעולם, הם אהבו לרקוד לצחוק. הם היו זוג שמח וטוב לב.
לאחר שהתארסו הם קבעו יום לחתונה . 14.2.2024. הם היו מאוד עסוקים בהכנות ובתכנונים לחתונה .
לי ולאחים שלי הם אמרו לקנות חליפות ותכננו שנעמוד בחופה וזה היה אמור להיות יום הכי שמח. אבל הוא נהיה היום הכי עצוב.
לצערי הרב. מאוד. ב-7.10.23 הם נרצחו.
מושיק ויובל רק הלכו למסיבה לשמוח ולרקוד ונרצחו.
כל הזמן אני חושב ושואל למה הם בכלל הלכו לשם? זה ממש מסוכן ליד הגבול ……
מאז אני וכולם מרגישים בחסרונם .כולם עצובים ,כל המשפחה שלי סבא וסבתא, ההורים שלי, האחים שלי, דודה שלי. כולנו מתגעגעים אליו – אליהם מאוד.
אבא שלי אמר לי שהוא תמיד תמיד יישאר בלב שלנו . אני מבין אותו ואני יודע שהוא תמיד יהיה בלב שלנו.
הסיפור הזה שכתבתי, הזיכרונות השמחים ממנו הם יישארו איתי תמיד. ואני אשתדל לספר עליו למי שרק ירצה ובמיוחד לילדים שלי.
זה הסיפור שלי. תודה שקראתם. אני מרגיש שזה עשה לי טוב בלב לכתוב אותו.
אני מקווה שהמלחמה תיגמר בקרוב ושכל החיילים והחטופים יחזרו הביתה ושלכולם יהיה טוב בעזרת השם. ושנזכה לגאולה במהרה. אמן.
