ראש המוסד התלבט מה כדאי לעשות. הירדנים נלחמים בנו. אולי נשלח סוכנים? כן, נשלח סוכנים. הוא קרא לארבעה סוכנים: איציק, דקל, משה ואלי, ואמר להם שיעברו את הגבול, יכנסו לירדן ושם מחכה להם משימה מיוחדת, והביא להם תיקייה עם כל הפרטים. הם נסעו לגבול, עברו אותו בזהירות, ונכנסו לירדן כשהם מחופשים לחיילים ירדנים. הם התקרבו לארמון, ואז הם התפצלו: איציק הלך לכיוון המפקדה הצבאית, ודקל משה ואלי הלכו לחפש את החדר של המלך.
אחרי כמה דקות המלך הלך לשירותים. השלושה חיכו לרגע הזה. הם קשרו אותו. כל החיילים של המלך ניסו להגיע לחדר של המלך אבל איציק עצר אותם. אחרי כמה דקות נשמעה הודעה במכשיר הקשר – ‘ניצחנו’. אוטו אסף את כולם לארץ ישראל.
כשהגיעו לארץ, ראש המוסד נתן להם עוד משימה: לחלץ את אלון, סוכן מוסד שנלכד בסוריה. הם החליטו להתחפש למוכרי מחשבים. הם הלכו והתקדמו לכיוון הגבול בין המדינות. כשאחד החיילים הסורים ששומרים על הגבול ראה אותם, הוא שאל “מי אתם?”. “באנו למכור מחשבים” אמר אחד הסוכנים, ופתח את התיק להראות לחייל את כל אריזות המחשבים. ‘קח, שיהיה לך’ אמר אחד הסוכנים, ונתן לחייל אייפון. החייל שמח, והרשה להם להיכנס לסוריה. הסוכנים הישראלים ידעו בערך היכן ממוקם המשרד של ראש המוסד הסורי, וידעו שבאותו רחוב יש חנות מחשבים גדולה. הם הלכו לחנות והציעו לבעל החנות למכור את המחשבים שהם הביאו. בעל החנות אמר שהוא עסוק, אבל אמר שהוא מסכים שהם ישארו בחנות וימכרו את המחשבים בעצמם, תמורת זה שישלמו לו עבור כל מחשב שהם מוכרים.
עבור יום, עברו יומיים, כולם ברחוב כבר התרגלו לראות את מוכרי המחשבים, ולא חשדו שהם סוכנים ישראלים. אחרי כמה ימים, מסיבה לא ברורה, התקלקל המחשב של ראש המוסד הסורי. הוא שלח את אחד מעוזריו לחנות למטה ברחוב בשביל לקנות לו מחשב חדש. הסוכנים חיכו להזדמנות הזו. הם הציעו לעוזר מחשב מצויין במחיר מאוד זול, ואפילו הציעו שיעזרו לו לסחוב את המחשב למשרד ולהתקין אותו שם. העוזר הסכים, בעיקר בגלל שהוא מיהר הביתה ליומולדת של הבת שלו. וכך, באמצע היום, נכנסו ארבעה סוכני מוסד למשרד של ראש המוסד הסורי.
כשנכנסו, ראו אותו מנמנם על ספה בקצה במשרד. הם סגרו את הדלת, והזריקו לו בשקט חומר הרדמה שירדים אותו לשעה לפחות. בזמן הזה שהוא ישן, הם התקשרו למנהל של בית הסוהר בסוריה, ואחד הסוכנים, שידע לחקות את קולו של ראש המוסד הסורי, ציווה על מנהל בית הסוהר להעביר אותו אליו לצורך חקירה. ‘מיד יגיע ג’יפ עם שני שוטרים. מהר, קח את האסיר, ותעלה אותו לג’יפ, בלי לשאול שאלות. ותדאג שהאסיר ישאר באזיקים’. שני השוטרים האלה היו כמובן שני סוכני מוסד אחרים. האסיר הועלה לרכב, וה’שוטרים’ דהרו בג’יפ לחנות המחשבים, שם חיכו להם הסוכנים שחזרו מהמשרד של ראש המוסד הסורי. כולם עלו לג’יפ, קצת בצפיפות, ונסעו חזרה לארץ ישראל. כשחצו את הגבול, היתה מסיבה וכולם שמחו.
