הסביבון מסבא

בס”ד

הסיבבון מסבא / ידידיה דהן

אתמול כשהלכנו לסבא משה להדלקת נרות חנוכה עם כל המשפחה מצד האבא. סבא חילק לכול נכד מתנה ודמי חנוכה. ליהודה בן דודי הגדול סבא הביא כדורסל.

 ידוע לכול בני המשפחה שיהודה אוהב כדורסל. יהודה חייך לסבא חיבק אותו ואמר לו תודה. אחרי יהודה הגיע תור  של שני  הנכדה הגדולה בבנות. סבא הביא לשני ערכת איפור. שני לא הבינה איך הוא הצליח להשיג ערכת איפור כל כך מיוחדת סבא אמר שהוא סיכם עם ההורים מה לקנות לכול אחד וכך הוא ידע מה כל אחד אוהב.

אחרי כמה נכדים אחרים שסבא חילק להם מתנות הגיע תורי הייתי מתוח כי לא ידעתי מה סבא קנה לי. סבא קרא לי ולקח אותי אל חדרו נכנסנו לחדר וסבא היתקדם לכיוון המגירות הוא היתכון לפתוח את המגירה השלישית וידעתי שבמגירה השלישית סבא שומר דברים מילדותו ולא בכול פעם סבא פותח את המגירה השלישית הייתי סקרן לדעת מה סבא יוציא מהמגירה. סבא הוציא מהמגירה סביבון אומנם בגודל רגיל אבל צבעוני ויפה סבא אמר לי: “תשמור על הסביבון אני שמרתי אותו במיוחד בשבילך” אז אמרתי לו: “אני אשתדל לשמור עליו כמה שאני יוכל” בהתחלה חשבתי שהסביבון שסבא הביא לי הוא גרוע ועלוב אבל אחרי שסבא סיפר לי שהוא ממש טוב ומיוחד כבר התגאיתי  בסביבון  שלי.

כשיצאתי מהחדר כולם שאלו אותי: “מה קבלת מתנה מסבא?” הוצאתי את הסביבון מהכיס והראיתי לכולם אותו אבל כולם לעגו לי וצחקו עלי לא התייחסתי אליהם ,אבל בתוכי לא ידעתי אם הסביבון מיוחד או לא. כשסבא סיים לחלק לכול נכד את המתנה שלו חזרנו הביתה עייפים ומותשים.

 עליתי על המיטה החמימה וניסיתי להירדם אבל עלתה במוחי שאלה האם לקחת  את הסביבון מחר לכיתה או לא. מצד אחד יכול להיות שכול הילדים בכיתה יצחקו עלי כי הסביבון נראה ישן ומצד שני ,יכול להיות שכול הילדים בכיתה יתרשמו מהסביבון אבל אחרי כמה דקות  נרדמתי מרוב  מחשבות והתלבטות .

בבוקר קמתי עייף. נטלתי ידיים, צחצחתי שינים וארגנתי את התיק כשיצאנו מהבית נכנסנו לרכב ונסענו לבית הספר בדרך ראינו ילדים משחקים בסביבונים חשבתי לעצמי, בטח כל בני כיתתי יגיעו לבית הספר עם סביבונים ואכן כך היה . כול בני כתתי היו ישובים על הריצפה משחקים בסביבונים שאלתי את חברי יונתן: “יונתן אפשר להצטרף גם למשחק?” והוא ענה לי תוך כדי שהוא משחק: “כן אחרי שהמשחק הזה יגמר תצטרף למשחק “.  לבינתיים הוצאתי את הסביבון והתחלתי לשחק עם עצמי. יונתן הסתובב לאחור כדי ליראות אם איזה סביבון אני משחק  ופתאום “אורו עיניו” הוא התחיל לצעוק בכל רחבי הכיתה: ” יש לאיציק את הסביבון היוקרתי”  אבל אני ישבתי בצד ולא הבנתי כלום לאחר כמה שניות כול ילדי הכיתה היצטופפו סביבי בשביל ליראות את הסביבון שלי חוץ מילד אחד, מושי הוא תמיד מקנא בכול מה שיש לאחרים. לא אין. הוא לא יודע להעריך דברים של אחרים.

קמתי  כדי ללכת  ופתאום מושי חטף לי את הסביבון מהיד והפיל אותו על הרצפה והסביבון נישבר כל הילדים בכיתה היו בהלם והישתתקו. בכיתה שררה דממה עד שהלכתי לקרוא למורה.

 המורה כעסה והענישה את מושי בחומרה אני לא דיברתי עם מושי ומושי לא דיבר איתי כך לא דיברנו יומיים או שלוש  עד שמושי הציע לי לדבר אתו בהפסקה הסכמתי.  בהפסקה דיברנו ,הוא ביקש  מימני סליחה ואני ביקשתי מימנו סליחה וממש בסיום ההפסקה הוא אמר שהוא הכין לי הפתעה פתחתי את ההפתעה והיה בתוכה סביבון בדיוק כמו שסבא הביא לי הוא אמר לי “סליחה ששברתי לך את הסביבון פשוט גם אני רציתי סביבון כמו שלך קנאתי בך ורצית שלי יהיה את הסביבון הכי טוב בכיתה אתה מבין לפני שהבאת את הסביבון שלך הסביבון שלי היה הסביבון הכי טוב אז רציתי שהוא יישאר הכי טוב בכיתה. אתה מבין אותי אבל עכשיו קניתי לשנינו את הסביבונים הכי טובים בכיתה ועכשיו לשנינו יש את הסביבונים הכי טובים בכיתה”.

ועכשיו שנינו חברים טובים מאוד כול יום כמעט אני הולך אליו הוא שהוא בא אלי ואנחנו משחקים אפילו בהפסקות ועכשיו מושי לא מקנא באף אחד ואפילו מערך דברים של אנשים אחרים    

הסוף.

שם הסיפור: הסביבון מסבא

שם התלמיד: ידידיה דהן

כיתה : ד2

 שם המורה: בלומרט אסתר

שם בית הספר: מעלה התורה בנים

רכזת  : אסתר בלומרט