הנעליים של הרב
אתם מכירים את הסיפור שעל הנעלים של הרב מרדכי אליהו. הבית של הרב אליהו היה עני מאוד והיה בו חוסר גדול. יום אחד אמא של הרב מרדכי אליהו שמה לב שהנעלים של הרב אליהו קרועות. אז היא חסכה שקל שקל עד שהיה לה מספיק כסף כדי לקנות אצל הסנדלר נעלים חדשות בשביל מרדכי. יום למחרת אמא של מרדכי לקחה אותו לסנדלר. והסנדלר שאל את מרדכי מה המידה שלך. ומרדכי ענה 38. ואז אמא שלו שאלה אותו למה החלפתה את המידה שלך בנעלים. המידה שלך 35. ומרדכי ענה כדי שיהיה לי לשנים הבאות. יום למחרת הוא היתארגן לישיבה. ובדרך הוא ראה את אמא של חבר שלו בוכה. ומרדכי שאל אותה למה את בוכה. והיא ענתה כי עקיבה לא רוצה ללכת לישיבה כי הנעלים שלו קרועות. ואז מרדכי רץ הביתה שם את הנעלים הקרועות וחזר בחזרה לאישה ונתן את הנעלים החדשות לעקיבה. ועקיבה מדד וזה היה מתאים עליו. והוא אמר למרדכי תודה.
הנעלים האלה הם בעצם נעלים מאוד מיוחדות. כי הם נעלים של חסד. ובעצם אני רוצה לספר לכם את הספור שעל הנעלים האלו. והנעלים התחתנו עם עוד זוג נעלים מאוד נחמדות. ולבת זוג של שלומפי. שלומפי זה הנעלים. קראו שלמפה. ושלומפי ושלמפה גרו בירושלים עם שלושה ילדים. לילד אחד קוראים חמדי. לילד השני קוראים צמדי. ולילד השלישי והאחרון קוראים ששי. הילדים של שלומפי ושלמפה הולידו עוד ילדים. ורוני שמע את הספור על סבא שלו על החסד והצדיקות. רוני זה הילד של ששי. לרוני היו שלושה ילדים. ולילד הראשון קראו דרור ודרור היה בכיתה א. והיה לו נעלי פקקים מאוד מיוחדות. הם היו בצבע ורוד עם נקודות לבנות. והוא אהב לשחק איתם כדור רגל במגרש. והוא אהב כל כך את אחים שלו. ולילד השני קראו נועם. והוא היה במעון. והוא היה אוהב לשחק בצעצועים שלו. ולילדה השלישית והאחרונה שלו קראו מאור. והיא לא היטה בשום מעון ובשום גן. והיא הייתה כול היום בבית. והיא אהבה לשחק בצעצועים שלה קמו נועם. ולאשתו קראו הדר. והדר הייתה בת 31. ורוני היה בין 33. והם היו גרים במצפה רמון. והכתובת שלהם הייתה יגאל אלון 3ב. וגם הוא רצה לעשות חסד כמו סבא שלו. מתי אני יכול לתרום לעם ישראל ולעשות טוב. וסבא שלו צחק ואמר תתפלל תתפלל שתזכה. ואז זה קרה. ובשמחת תורה זה היה כרגיל בערב קיבלו את התורה וגם הילדים קיבלו ממתקים ואז בבוקר בשעה 6 בבוקר היה אזעקה. ומיד קראו לרוני כדי שילחם בערבים. והוא כול כך הזדרז כדי להגיע לצבא ותפס את הנעלים הראשונות שראה בדרכו. אתם מנחשים אזה נעלים אלה אתם צודקים הלא הנעלים של עקיבה. ואז רוני נזכר בשיחה שלו ושל סבא שלו. והנעלים של רוני אוהבות לרוץ לקפוץ ולתפס. ורוני ניכנס לעזה. ורוני מצאה בעזה שתי חטופים מישראל ולקח אותם ועד שהם הגיעו למסוק רוני שם לב שאחד החטופים לא נימצא לידו. רוני הסתכל למעלה אם החטוף כבר עלה אבל רוני לא מצא אותו הסתכל שמאלה הסתכל ימינה ולא מצאה אותו. ואז הוא ראה אותו על הרצפה מאחורה בלי נעליים אז רוני רץ אל החטוף והרים אותו בידיים שלו. ואז הם עלו למסוק ורוני מיד הוריד את הנעליים שלו והביא אותו לחטוף שהיה בלי הנעליים. והחטופים חזרו הביתה
