הנס שלי
זה היה בערב שבת, הזמנו חברים לסעודה.
לאחר שסיימנו לאכול נכנסו הילדים לשחק בחדר המשחקים שבאותה שבת אבא שלי
החליט להשאיר אור דולק.
הילדים פיזרו משחקים, דומינו, פאזלים ועוד..
החלטתי לטפס על הספרייה וגם חברתי טיפסה אחרי, היינו בנות שנתיים וחצי ולא הבנו את
הסכנה.
נדחפתי בטעות לרצפה ופתחתי את המצח.
אחותי הגדולה רצה להורים שלי וצעקה להם שנפלתי ואני מכוסה בדם.
ההורים טיפלו בי מהר ורצו איתי לבית החולים.
עשו לי הדבקה וביקשו שאחזור לביקורת לאחר שעתיים כי נרדמתי בדרך.
לקראת צאת השבת עלה לי החום והתנפח לי המצח, הלכנו למיון והכירורג החליט לפתוח
את הפצע ולאשפז אותי לצורך קבלת אנטיביוטיקה והבטיח שיבוא כירורג לבדוק אותי
למחרת בבוקר.
בבוקר התנפח לי חצי פנים ואימא פנתה לרופאה המטפלת ושלחו אותי ליעוץ במרפאת
עיניים שם אמרו שישקלו לעשות בדיקת סי.טי לשלול שבר בארובת העין.
השעות עברו, אימא הייתה מאוד מוטרדת והכירורג לא הגיע והוחלט להשאיר אותי לאשפוז
בימים הקרובים.
ההורים שלי לא היו מרוצים מהטיפול וחתמו על סירוב אשפוז ונסענו לשניידר ליעוץ כירורג
פלסטי, בדרך עברנו תאונת שרשרת וב"ה לא נפגענו אבל הרכב נפגע קשה.
אמבולנס שעבר במקום פינה אותנו לשניידר שם בדקו אותי רופא עיניים, כירורג פלסטי
ובדיקות כלליות עשו לי תפרים ולשמחתנו שוחררנו הביתה ללא צורך באשפוז.
נשארה לי צלקת לא יפה אבל תודה לה' שלא נפגעתי מהנפילה.
"טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון".
